אני כל כך מצטערת

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

18/06/2006 | 18:47 | מאת: דמעה

אני כל כך מצטערת שאין לי שום דבר חיובי להגיד...אין לי מילים מעודדות..אין לי יכולת לתמוך...מצטערת שאני כותבת כאן שוב ושוב שרע וקשה....אני מרגישה אבודה... עד לכאן \ עמיר בניון "מנגינות מדומות, משטות, מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך התהלכתי שולל עד לכאן. אני רואה, אני מרגיש אני רוצה, אני אדיש אני חכם, אני יכול אני גיבור כל כך גדול הכל אני, אני הכל אני חזק, אני בתוך בועה סתם מנופח בלי שום ערך וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך ואולי זה הכל עד לכאן והלוואי שזה הכל עד לכאן אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים רוקדים ונשרפים לאורו של ירח, להשתגע, להתבדח, סתם כי מישהו רצה כל כך להרגיש כמו איזה מלך וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך ואמרת לו שהוא מיוחד ... הזיות, הזיות עד לכאן." דמעה

18/06/2006 | 18:55 | מאת: ליאור

את עוברת תקופה לא קלה בכלל... ומותר לך לא להגיב...מוכר לי כל כך... תהיי חזקה יקרה שלי, אוהבת אותך, וחושבת עלייך תמיד... ליאור

18/06/2006 | 19:09 | מאת: בובה על במה

אל תצטערי.. גם כשאין מילים גם כשהשיר מדבר במקומך.. מביעה את הכאב שחונק אותך.. אנחנו כאן. מקשיבות עד כמה קשה לך.. הלוואי שיכולתי לקחת במעט מכאבך.. הלוואי שהכאב הזה לא יכאב יותר מידיי.. לא יכאב בכלל.. מחכה כבר לימים שיהיה לך טוב סבלת מספיק. איתך בובה.

18/06/2006 | 19:25 | מאת: בובה על במה

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16855587.BMP

18/06/2006 | 20:06 | מאת: חתולה

גם אני כל-כך מצטערת שלא מוצאת את המילים הנכונות כדי להקל עליך ולו במאט , כדי לנחם אותך , כדי לעזור לך , מצטערת מאוד חתולה

18/06/2006 | 20:33 | מאת: דמעה

תודה שאתן איתי...אני כבר לא יודעת מה לעשות קודם...הבת הגדולה שלי בסיכסוך עם אבא שלה ועם אישתו...קודם קיבלתי טלפון ממנו...שעה הרגעתי אותו שהבת שלנו אוהבת אותו...הסברתי את הצד שלה...ואחריו הבת התקשרה...ושוב שיחה ארוכה...הסברתי לה את הצד שלו...ושניהם כועסים עלי..וברקע הבת הקטנה שלי...הבולמית...צורחת עלי שאני אמורה לשמור עליה שלא תאכל יותר ממה שהיא אמורה לאכול כי אחרת היא תקיא...אז אני אומרת לה בסדר...וכעבור 5 דקות כשהיא לוקחת שוקולד אני מעירה לה והיא צורחת עלי שוב שאני מוציאה אוכל מהפה שלה...ובסדר..ושהיא פשוט תפסיק לאכול אם זה מה שני רוצה...ועל השולחן חשבונות שכבר לא נשאר כסף לשלם אותם....ובתוך כל זה אני רק רוצה לצרוח...ולהתמוטת...ואין לי מטפלת שאוכל לדבר איתה...אין לי מטפלת שתרגיע אותי...והחוב החדש הזה של אבא שלי ברקע כל הזמן....כבד לי מידי...אני נשברת.. דמעה

18/06/2006 | 23:12 | מאת: בובה על במה

קראתי אותך.. לא פעם.. ולא פעמיים... מחפשת מה לאמר.. ואיך לנחם.. מודה שהפעם נותרתי חסרת כל מילה לצרות שבאות בצרורות אצלך ! מכל כיוון ולכל כיוון צרות האחרים בנוסף על צרותייך.. יודעת כמה קשה זה . הלוואי ויכולתי לעזור במקצת.. הדבר שאני יכולה להציע זה ...שהפון שלי דלוק.. ואת מוזמנת להשתמש בו אם תרצי. פה בשבילך. בכל הכנות! אל תשארי לבד לא עכשיו.. לא כשקשה כל כך ... עוטפת אותך ומגנה עלייך ומתפללת שהצרות יעבור מעלייך לילה טוב בובה.

19/06/2006 | 06:53 | מאת: ליז

לדמעה שלא מצליחה לצאת מהעצב הנורא, האם יש לך עזרה משפטית? מצאתי אתר שנותן פרטים לגבי סיוע משפטי חינם לא כלכך יודעת אם עברתי את השיעור של בובה (סוף שנה מקווה לא לקבל נכשל) בכל מקרה : פשוט - או שתמצאי דרך להשתמש בכתובת שהורדתי כאן או שתקישי - סיוע משפטי חינם - וכבר תגיעי לכל האפשרויות בחיפוש בגוגל או כל מנוע אחר.http://lib.haifa.ac.il/www/mesila/lawfemin/main.htm את חייבת לקבל מידע - יתכן שכל העניין עם הדירה בכלל לא קביל-ידע יכול מאוד לעזור ולהוריד את כל המתח. לגבי העניינים האחרים יתכן שגם תמצאי עזרה ותמיכה ומשהוא שיעזור לך בכל הבלגן הזה שיכוון אותך ויעזור לך לראות את האור בקצה המנהרה לפעמים כל כך שקועים ביגון שאין את האנרגיה לפנות לעזרה אבל ברגע שעושים את זה ברגע שמאפשרים ומקבלים את זה שאי אפשר לעשות את הדברים לבד מיד יש הקלה. מקווה באמת מכל הלב שנשמע בשורות טובות ממך בקרוב - אמן. בהצלחה לך יקרה-ליז.

19/06/2006 | 07:41 | מאת: חתולה

דמעה יקרה לי מאוד אנחנו כהורים אמורים לתמוך בילדים שלנו ככל יכולתנו ולעזור להם בכל אשר יפנו , ולא פעם אנחנו לוקחים על כתפינו את כל העומס שקשור אליהם ,מאוד מבינה את כל הבלאגן הזה של להרגיע אותו על הילדה ולהרגיע את הילדה מול אבא שלה , למרות שזו צריכה להיות האחריות שלו כאבא לשבת וללבן את כל מה שצריך ללבן מול הבת , למה גם הוא צריך ליפול על הכתפיים שלך ??? גם אם היחסים בינהם לא משהו ( כך זה נראה לפחות )תנסי להעביר אליו את האחריות על היחסים שלו עם ביתך , שהוא יהיה זה שינסה לעשות הכל כדי לסדר בינהם את כל המחלוקות או מה שזה לא יהיה , לגבי החובות שאביך השאיר יקירתי , אולי באמת כדאי לבדוק יעוץ חינם משפטי ,חבל שתישקעי לתוך רגשות ומערבולת קשים כשאולי כן יש אפשרות לעשות משהו בענין , וחובות ,,,,,תשלומים ,,,,, אין ספק שזה נטל כבד מאוד בפני עצמו ,קשיים כספיים הם ללא ספק אחד הדברים הקשים שצריך להתמודד איתם ומולם ,מכירה לצערי את הטעם, דמעה יקרה ,אולי זה הזמן שתתחילי לחשוב על עצמך ותנסי לקחת מושכות בידיים חזק, ולראות במה את יכולה להקל על עצמך מכל הבחינות , גם לגבי הבת הבולמית ,להעביר את האחריות לטיפול בדברים שאת לא יכולה הלאה , ולטפל רק בדברים שאת כן יכולה , אחרי הכל הבת השניה היא גם הבת שלו ,זה יצור לך מאט מרחב נשימה ,ואם האבא הוא לא מאלה שכן אפשר לצפות ממנו לעזרה ,אז תנסי לפנות לגורמים אחרים לקבלת תמיכה נפשית ,כמו למרכז לנפגעות בטלפון ,הבנתי ששם מדברים על המון דברים וגם תומכים נפשית כשאין מטפלת ,מאחלת לך הצלחה , חתולה

18/06/2006 | 21:40 | מאת: שחף

מצטארת שגם לי אין משהו מנחם להגיד לך יודעת עד כמה כואב........ בלתי נסבל.......... אני איתך שחף

19/06/2006 | 08:42 | מאת: דמעה

לא צריך מילים...זה שאתן כאן איתי זה מספיק תודה דמעה

23/06/2006 | 15:57 | מאת: שדה ניר

מחבקת ומחזקת. שדה ניר