.................
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רוצה לבכות ולצרוח ובמקום זאת מחייכת וצוחקת רוצה להיכנס למיתה ולישון ולא מסוגלת לעצום את העיניים אפילו לא לרגע אחד רוצה לאפשר לעצמי להרגיש ובמקום זאת מעסיקה את עצמי כך שלא נשאר מקום לרגשות רוצה לדבר על מה שכואב ולא מוצאת את המילים והכאב נשאר תקוע בפנים וחוסם את הנשימה ומחסל אותי לאט לאט ובהתמדה ועוד מעט לא ישאר בי שום דבר חיי חוץ מהכאב שיהרוס אותי עד לטיפה האחרונה
שחפונת מקסימה מרגישה שמאוד שקה לך , רע לך , חנוק לך וכל זה בגלל שקשה לך לדבר ,או אולי בגלל שאת פוחדת שאם תדברי זה יכאב , מאוד יכאב נכון ?? אז עדיפה השתיקה שחונקת על פני דיבור שכואב ואי אפשר אולי להתמודד איתו ????? מכירה את ההרגשה שלך , ההתלבטות מאוד קשה , אבל שחפונת יקירתי , אם את רוצה לצאת משם את תהי חייבת באיזשהו שלב כן לדבר , כן לשתף מישהו /י כן להוציא כי רק כך תתרפאי , מחזיקה לך אצבעות כדי שתוכלי להגיע להחלטה הקשה הזו וגם ליישם אותה , מאחלת לך סוף שבוע ברגוע חתולה
שחף יקרה... מצטערת לקרוא כמה קשה לך... יודעת שזו תקופה לא פשוטה עבורך... רוצה להזכיר לך כמה את חזקה ואמיצה.. לפעמים את אפילו מפתיעה את עצמך.. ואנחנו כאן (מה גם שניפגש בשבוע הבא ואז אני יוכל לתת לך חיבוק אמיתי :) מחבקת אותך... (וירטואלית בנתיים...) איתך...
שבת שלום הפחד להשבר, הפחד לבכות, להרגיש כאב, עצב.... זה קיים.... תני להם לצאת... אל תפחדי... סמכי על עצמך קראי את השיר שהקדשתי לכולם.... ו... "מותר לך לבכות לפעמים כשמשהו נשבר בך בפנים " מחזקת אותך להרגיש... אידה
שחף יקרה.. תמיד אומרים לנו שאם הגוף/הנפש מעלה משהו זה רק מפני שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו ותמיד כשעולה משהו זה נראה לנו גדול עלינו ויותר מידי, אפילו בלתי אפשרי.. אני אישית מאוד מאמינה בזה וצריכה להזכיר לעצמי את זה כל פעם מחדש.. אז מזכירה לך.. תאמיני בעצמך, ביכולות שלך, בכוחות שלך האמת שהם לרוב לא מאכזבים (אחרת לא היינו פה) איתך..
איתך דמעה
כמה מוכר.. והכאב עולה מבים השורות והכאב צורח בכל מילה ומילה שכתבת... אני שומעת והלוואי ויכולתי להקל עלייך .. ולו במקצת. יודעת שהתקופה שאת עוברת, קשה היא. מאחלת לך ..שהיא תעבור.. ושכן תוכלי לצעוק כאב וכן תוכלי לבכות וכן תוכלי לישון קצת... וכן תוכלי להביע את הרגשות ושתמצאי את המילים המתאימות...... איתך בכל ליבי בובה.
