:(..אולי טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
קמה כל בוקר אחרי לילה כמעט לבן...מנסה לנשום אבל נחנקת...שמה מהר מסיכה כדי לא להתפרק...יוצאת ליום חדש מלא באיומים...הכל מפחיד...הכל מלחיץ...הולכת עם הבת שלי לטיפול...מחכה בחדר ההמתנה..ואחר כך הולכות לדיאטנית...שוב מחכה...חוזרת איתה הביתה...כמעט 600 שקלים פחות בכיס...וככה כל שבוע...והכסף אוזל...עוצמת עיניים ומנסה לברוח מהמציאות ומוצאת את עצמי עם תמונות מהעבר...פוקחת עיניים כדי לא לראות וחוזרת למציאות הבלתי אפשרית של היום יום....אין לאן לברוח...אין במה או במי להתנחם...והיא...המטפלת...חסרה לי כמו אוויר לנשימה...היא לא מתקשרת...לא אכפת לה אם אני חיה או מתה...איך אני אמורה ככה להמשיך לשרוד?????? התעייפתי דמעה
מטפלים לא מתקשרים אלינו. חושבת שזה חלק מכללי המשחק ששומרים גם עלינו. אבל אם את זקוקה לה האם את יכולה להתקשר אליה? מכירה כל כך טוב את ההרגשה. גם אני קמתי בלי אויר, חנוקה מכל הכיוונים ו... עשיתי שיחת SOS למטפל. אצלי המשפחה המופרעת מנסה להוציא ממני כסף ומאיימת בתלונות נגד המטפל שלי... ואני חייבת להמשיך בחיים. לזכור הכל, לפחד בשבילי ובשביל אחרים. אז אני מבינה ובכל זאת תחזיקי מעמד. יש בך חלק חזק אמיתי. ממש את. בכלל לא מסיכה.
לספר קצת יותר? אני כבר לא נמצאת בטיפול...הכל התפוצץ לפני שבוע...ולכן די ציפיתי שהמטפלת תתקשר לראות מה קורה איתי...הריצות עם הבת שלי הן עקב הבולמיה שלה...בינתיים המצב של לא משהו בכלל...חוץ מזה חובות חדשים מאבא שלי שממשיכם לצוץ 3 שנים לאחר מותו.... תודה על ההבנה...מקוה שהכל יהיה טוב יותר לשתינו כמה שיותר מהר דמעה
דמעה מבינה אותך.. לילות לבנים.. תמונות מוחשיות של העבר... שסוחט ממך את כל הכוח, שלא נותן לנפשך מנוחה. יודעת שעוברים עלייך ימים לא פשוטים כלל וכלל.................... והלוואי וכבר תראי את האור אני כל כך מחכה לזה! איתך בובה
