מילים... מילים...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רוצה לכתוב להוציא את מה שיושב על הלב מנסה.. מנסה.. ולא מצליחה. הכל מבולבל.. כלום לא מסודר לי במחשבות ורע לי חנוק וליבי מדמם. רקוב מבפנים רקוב מבחוץ........ סחוטה נפשית אין לי כוחות יותר המצב רוח ברצפה אפילו הילדים בגן לא עזרו בהעלת המצב רוח. לא יודעת מאיפה להוציא את הכאב ואיך מוציאים כאב, אם הוא מבולבל בפנים.. (?!) ואני שותקת ואני נחנקת ומבולבלת כואבת ומדממת.. וזה מתסכל.. וזה שובר אותי לרסיסים קטנים. שקשה לחבר. רוצה לראות את האור כבר.. אבל בקצב הזה נראה לי שהחושך שולט יותר מצד שני, המלחמה הזו קשה עליי.. אם אני לא מבינה את עצמי (ואני באמת לא מבינה את עצמייייייייייייייייייייייייייי) מי יבין אותי?! הרי הכל צריך לצאת ממני.. אף אחד בעולם לא יבין, אם אני לא ידבר הכל ישאר אצלי. אבל פאקקקקקק, אני לא מצליחה. לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לחיות. זקוקה לחמצן אין לי אוויר....... מסוחררת.. מחכה לרגע שאאבד את ההכרה.
רואה את הגלים נשברים בים רואה את החיים נשברים איתם עננים שחורים מתקרבים באים לא נשאר לי כוח לימים קשיים ישבתי לי לבד לא מבינה דבר צדק מי שאמר העולם אכזר בלילות חשוכים לבדי יושבת מנסה שוב לברוח מאותו כאב אלוקים במרומים אנא שמור עליי אנא תן לי דרך להמשיך חיי רואה את הגלים נשברים בים רואה את החיים נשברים איתם מביטה שוב למרומים זועקת לאלוקיים פתח לי את הדרך לימים טובים מרוב השאלות אין כבר תשובות מאושר שהיה יש רק אכזבות בלילות חשוכים לבדי יושב מנסה שוב לברוח מאותו כאב אלוקיים במרומים אנא שמור עליי אנא תן לי דרך להמשיך חיי. (אבל אם אני לא שומרת על עצמי.. איך הוא ישמור עליי.... אוף, כואבבבבבבבבבבבבבבבבב לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי)
בובונת יקרה לי מאוד עם כל הכאב של מילות השיר שלך מוכרחה לומר לך שזה נשמע יותר כמו תפילה להצלת הנשמה מסכימה עם כל מה שאמרת עם כל הכאב הנלווה מאמצת את מילות השיר שלך אל ליבי כתפילה חתולה
בובה יקרה בין יאוש לתקווה אני חשה אותך... כואבת....ורוצה שיסתיים...שיהיה טוב... איתך מחזקת אידה מירי מסיקה מילים: מיכאל וקנין לחן: שמעון בוסקילה היום הזה הוא התחלה בדף חדש אתה נוגע ביום הזה תישא תפילה תדע שיש מי ששומע אל תוותר מיד ויש לך מרחק ללכת אל תוותר מיד אם לא עכשיו אולי עוד שנה היום הזה הוא התחלה תחשוב אתה יכול אחרת והתשובה לשאלה בתוכך היא מסתתרת אל תפחד עכשיו כי לא אבדה לך הדרך אל תפחד עכשיו אם לא היום אולי עוד שנה עולם מוזר כולו שלך כשהתקווה בלב בוערת יש בדידות יש כאב והתקווה איתך נשארת אל תאבד אותה תשמור עליה מה יהיה מחר אין איש יודע
כל כך מצטערת שאין לי מילים מעודדות....מרגישה בדיוק כמוך...רוצה להאמין שיהיה בסדר...זה קשה..לפחות תדעי שאת לא לבד.... מחבקת דמעה
מחבקת בחזרה מקווה שיעברו עלייך ימים שקטים וטובים יותר......... ותאמרי "דיי לסבל". ליל מנוחה בובה.
ואת הרי יודעת, שזהו תהליך קשה .... ומוציא הרבה אנרגיות... וגומר את כל הכוחות..... אבל הנה לך הוכחה חיה. (וחתולה סליחה אם אני כותבת בשמך...) ראי את חתולה.. אחרי טיפול של 4 שנים, היא מעיזה.. כי היא במקום אחר. משמע הדבר. שזה שווה את המאמצים. מבלי להתייאש.. מבלי להרים ידיים... (למרות שאני כזו, אבל עובדת על עצמי). להמשיך ואת לא לבד..... בובה שלי יקרה - את בוודאי מזהה את הכותבת - כן , זו את כותבת לי כשאני במצוקה. אני לא יכולה להיות יותר חכמה או יותר מקורית מזה - חיזקי ואימצי חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ממני - ליז
כמה טוב לראותך... האמת, שרציתי לכתוב לך שתשמיעי קול... (כי אתמול לא היית) אבל, מיהרתי להתארגן לחתונה... ב 15 שעה הספקתי הכל... לא יאומן! אז, חסכת לי הודעה, כי שמחתי לראותך כאן עכשיו. אבל רק שתדעי, שחשבתי עלייך. בכל מצב, כן..האמת, שקל לי לאמר לאחרים.. את האמת הנכונה אבל ....לי זה קשה, כי אני גם ככה לא ממש מקבלת את עצמי לא מעריכה את עצמי כך שאני עדיין חושבת שלא מגיע לי אחרת ... (כן,הרבה עבודה נפשית...אני יודעת) אךךךךךךךךךך........................ רוצה שיהיה טוב. אז, תודה לך שאת איתי ותודה על מילותייך אני תמיד נהנת לקרא אותך. אוהבת וליל מנוחה. בובה
בובונת יקרה מאוד כשהכל מבולבל ורע וחנוק , כשמרגישים שהלב מדמם והכל רקוב מבפנים ומבחוץ, כשמרגישים סחוטים נפשית ואין עוד כוח להתמודד כי מצב הרוח על הריצפה , אז מתחילים לנסות להיזכר , כמה דברים קרו לי בזמן האחרון ? אילו ארועים משמחים היו ?ממה צחקתי לאחרונה ? עם מי דיברתי והרגשתי טוב ? ואז לאט לאט , בלי להרגיש עולה חיוך קטן ומזדחל על השפתיים , ומשם מתפשט לפנים , ואז מפנימים אותו פנימה למקום השמור ביותר שקוראים לו שמחה , וזה עוזר לפרק את תחושת החנק , את הבלבול , את הכאב , עוצר את הדימום ואוסף לאט לאט את הרסיסים , כדי להוציא את מה שיושב על הלב צריך נחישות ואומץ , מדליקה לך אור קטן שיעזור לך לראות שהמלחמה הקשה כדאית , חתולה - מחבקת אותך
רק מלקרא אותך ..עולה חיוך על פניי.... ואז מתחילים לרוץ לי סרטים בראש... על כל מיני דברים טובים שקרו לי... וגם אתמול.. וגם היום בחתונה.... ולא תאמיני... היתה שם בובה של ארנבת... גדולה כזו.. (כמו ביורודיסני) ויודעת מה חשבתי?! שלחתונה לי... יביאו בובת ענק של פו הדב אהובי. . . . . . . . . ויש לי חברה שנתנה לי רעיון... ואני רוצה לעשות הדפס של פו הדב על שמלת הכלה שלי. ממש בקטן ... טוב זהו.. זה החלום שלי... ואני אוהבת! תודה לך מקסימה ... ליל מנוחה לך... (ואני מתארת לעצמי.. שאת חורפת עכשיו..! ) בובה.
