מילים ................(ט?!)
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היי לכן וערב טוב. האמת, שדיי התלבטתי אם לכתוב כאן או לא. כי כמו שאמרתי.. נמאס לי לבכות.. ולבכות... ורק לבכות......................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יכול מאוד להיות שזה היה חלום שמרוב שהוא היה קשה, זה הרגיש לי מציאותי. לא משנה ..שאני עדיין שוברת את הראש כי יש קטע מסויים, שזה נראה לי כמו חלום וחלק אחר.. נראה ממש מציאותי. כשאני קוראת את מה שכתבתי אתמול ונזכרת.. אני כל כך נגעלת מהגוף הזה.. איכס... לא מספיק אז... גם היום?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! וגם אם זה חלום.. לא מספיק אני חושבת על זה..בחיי היום יום.. אז אני אמורה גם לראות את הכל מוחשי כל כך.. ולהרגיש כאילו זה קורה עכשיו.. עד לאין הגענו?! וכמו שאמרתי.. עדיין אומרת הראש שלי דפוק כ"כ שלא מבדיל בין מציאות לחלום. ואם זה ...אצטרך להשלים.. . . . . . . . . . היש עוד תקווה להמשיך .. ולהילחם? היש למה.. ?! הכל נראה לי רייקני כזה.. הכל נראה דבר שהתחיל .. ולא יגמר לעולם. פחות כואב.. יותר כואב.. מה זה משנה בכלל ... החיים קשים וגדולים עליי... נמל ליבי ריק הספינה האחרונה עזבה זה מכבר. כבר לא מתנפצים גלים אל המזח, ובין סלעי ים ליבי כבר דבר לא צומח. נמל ליבי שומם זה זמן רב, אדוות הגלים לא בורקות בזהב. בנמל ליבי הים דומם, כמו היה ליבי מדבר צחיח ושומם. בליבי המסך ירד , נגמרה ההצגה הקהל את מקומו פינה לדממה. על הבמה כבר לא עולות עוד מחזות, ולא נשמעות מחיאות כפיים רועמות. ליבי כמו נמל בלי ספינות, ריק מאדם.. ליבי כמו מדבר צחיח, עומד ריקם... ליבי כמו תיאטרון שעל בימתו אין הצגות.. ליבי כמו שתי עיניי, מלא בדמעות..
כמה כאב במילים? וכמה כוח? זה מה שאני קוראת, את חזקה ומחזקת...ואחרי שקראתי את מה שכתבת למטה לחתולה...אין לי ספק שאת תצליחי!!! את גיבורה אמיתית!!! ואני יודעת שתתגברי, סומכת עלייך יקרה. ליאור
בובה... קודם כל טוב שהחלטת לכתוב... בדיוק ברגעים הקשים אנו צריכים שיזכירו לנו את הסיבה שלשמה אנו נלחמים... כשאנחנו בתוך זה קשה לראות את האור וקשה לראות שיש לזה סוף... מבטיחה לך שהתקופות הקשות חולפות, זה לא יהיה כזה קשה לנצח וזה שווה את זה... אל תלחמי בעצמך אם זה היה אמיתי או חלום... חבל על האנרגיות תשמרי אותם, גם אם זה חלום וגם אם לא זו חוויה קשה. קבלי את זה, תני לזה מקום, קצת חמלה ואהבה כלפי עצמך, כלפי אותה ילדה שעברה את זה.. קבלי את זה כמנגנון הגנה, כדרך התמודדות, זה לא קל וזו הדרך שאת מצליחה לשרוד את כל זה.. איתך.
בובל 'ה יקרה שלי כל-כך הכאב שלך זועק הצילו , הכאב שלך אומר אל תרפו ממני הכאב שלך אומר לא רוצה להיות לבד עם כל זה הכאב שלך מבקש תאהבו אותי הכאב שלך אומר אני לא דפוקה רק מבולבלת הכאב שלך מבקש לעזוב אל מחוז לא ידוע ורק את עדיין מסרבת להניח לו ללכת , רק הלב נשאר בודד ומיותם בלי ,,,,,,,,,,,,???????? אז לא יקירתי ,מדליקה לכבוד ליבך הרך והפגוע המון אורות יפים בכל מיני צבעים וגם זיקוקים בכל צבעי הקשת , ומזמינה גם את השמש ואת כל היקום כולו כדי להאיר לך את דרכך כי היא לא קלה , אך בהחלט אפשרית ,כל האור הזה מחכה לך בהמשך הדרך וילווה אותך עד הסוף המדהים של הטיפול ,וכמובן שלא לבד , אם את יכולה לראות אותי במקום כל כך טוב , אז אני אהיה לך למראה שמשקפת אותך , המון חיבוקים נשמה יקרה עד לאין ערוך חתולה עדין חולה
השנייה סיימתי לשוחח עם חבר הקרוב אל לבי שהתוודע לעומק השריטה הטבועה בי בשל היותי נפגעת תקיפה מינית משחר הילדות ועד בכלל! והוא הצהיר שכגבר הוא מבין אותי ואינו שופט אותי וכי אני בחורה מתוקה אמיתית ואשה אותנטית ומיליטנטית כריזמטית ומיוחדת במינה!(הפרזה שלו...) אז אם אני מוגדרת ככזאת בפי העם ובמיוחד בפי הקרובים אלי. את על אחת כמה וכמה! את בחורה מדהימה שורדת בכוחות לא לה... בעלת נפש אצילה ונשמה גדולה! את לבטח תצאי מהסחרחרה בה את נתונה! אני סומכת עליך, מאמינה בך, מעריכה אותך ואת התעקשותך, אוהבת אותך וגאה בך. שולחת חיבוקים מחזקים. שדה ניר- ברסיסי דמע עמך.
מה שהכי מתסכל ... שאני לא במשך תקופה ארוכה לא רואה מה שאחרים רואים... כבר סיכמנו הרי, שיש לי דוקטורט שהפשלה עצמית.. למה אני לא מוכנה לקבל את עצמי ואת מה שקורה לי? למה אני מקללת משפילה .. ומכאיבה לעצמי כמו מזוכיסטית.... שחושבת שלא סבלתי מספיק. . . . . כי באמת לא סבלתי ! לקרא אתכן בנות יקרות, מביא לי את הכוח. אתן מקסימות... ואני חוזרת לישון......................... יומטוב שיהיה לכולם יום ארוך מחכה לי........... והחוסר שינה אצלי חוגג.. אוהבתותכן בובה.
