מרגישה שהחיים שלי זה טלאי על טלאי כל פעם תופרת

ושוב זה נפרם, ושוב זה נקרע,אין לי כבר אויר לנשום,אני בתוך בצה טובענית וכל פעם אני שוקעת יותר ויותר הדברים החיצונים הופכים להיות בלתי אפשריים ,מנסה למצוא פתרונות ובעצם כבר אין, אין פתחי יציאה הכל סגור אין לי כוח להתמודד כבר אולי עדיף להפסיק להלחם כי זה לא עוזר אולי אני לא מובנת אבל הגעתי לקצה גבול יכולת הספיגה שלי בולעת מידי מים ששורפים לי את הגרון

היי גלגלושי יש לי הפתעה בשבילך יקירתי , ברוכה הבאה למועדון התופרות ,במועדון שלנו כולנו תופרות טלאים , ומצרפות אותם אחד לאחד ,ובסוף בסוף , בסופו של תהליך תקבלי שמיכת טלאים נהדרת שתכסה את כולך מכף רגל ועד ראש ,אך את חייבת להמשיך את תהליך הטיפול יקירתי , לשכב במיטה כואבת ומתאבלת לא פותר לך שום בעיה , במקום לקחת עצמך בידים את צוללת חזרה כלפי מטה עם הראש ישר בקיר , מה , למה ?? העולם שלך לא נגמר , החיים שלך לא נגמרו , אז קשה לך , מבינה , לפחות תני אפשרות לעזור לך ,קומי ,עשי משהו טוב עבור עצמך ,צאי מהבית , תיפגשי עם חברה, לכי לים ,תקראי ספר או משהו אחר , כל דבר שיכול להסיח את דעתך מכל מה שמושך אותך עכשיו למטה , תתנערי גלגלוש יקרה שלי , תתנערי , עוד מחכים לך ימים טובים, ימים יפים , רק שאת לא רואה אותם כי את שמה משקפיים כהים מדי על העיניים , מחבקת אותך המון חתולה

המצב הוא כזה בגלל שלא עבדתי בחודשים הקודמים לפחות חלק מהם כי גם הייתי חולה ולא יכולתי לדבר מה שחשובבעבודה שלי וגם היה חופשת פסח המשכורות שלי קטנות וזה הכניס אותי לסחרור שגם אין לי אפשרות לשלם שכר דירה וזה אומר שאז אני אהיה בחוץ וגם לקחתי כבר הלואה מהבנק והם לא רוצים לתת לי יותר חברה מהעבודה הציעה לעזור לי החודש תמורת החזר בצקים ואז גם היא לא יכולה כי יש לה גם בלאגן לא צפוי אז הגעתי למצב שאין לי שכירות החודש והמינוס יחרוג ואז כמובן הכל יחזור אין אף אחד שיכול לעזור לי ואני מרגישה שאני בתוך בצה עמוקה מאוד ונשבר לי לשרוד ונשבר לי להמשיך חשבתי מרוב יאוש לפנות לשוק האפור וגם ככה אני על כרעיים של תרנגולת כל השרדות בגלל כל העבר "המפואר" שלי ואני רוצה לוותר כי אין טעם יותר