בנפילה

מה לעשות???? להמשיך????..... להרפות???????? עשיתי דרך ארוכה כל-כך, מהר כל-כך, " עשית מה שאחרים עושים בתהליך של שנה בתוך חודשיים שלושה..." (דברי המטפל) .אבל מה,יש עוד המון לטפל , עלו דברים שתוקעים את התיפקוד שלי, מרגישה שאין לי כח להמשיך ומצד שאני שאי אפשר עכשיו להפסיק........HELP !!!!!!!

התשובה נמצאת בגוף ההודעה "עשיתי דרך ארוכה כל-כך, " ליז, אחרי שעשית דרך ארוכה ככ... אין מצב שמישהו יתן לך להרים ידיים.. בטח לא המטפל... בטח לא אנחנו ובטח ובטח שלא את! כי אם תתיאשי... אז באמת יהיה חבל על.........הדרך שעשית ("עשיתי דרך ארוכה כל-כך, ") עכשיו, אני מבינה שאת בנפילה... בנפילה לא רואים כלום הכל שחור. ומי כמוך יודעת זאת. זה עוד גל שיחלוף לו... את עוד תזכרי. תמיד אחרי נפילה באה העליה.. יש בך כוחות אל תתייאשי אני כאן איתך ובשבילך... מושיטה לך את ידיי.... מחבקת בובה.

מותר ליפול יקרה שלי, אבל חייבים לקום. מכירה כל כך את ההרגשה הזאת שניגמר הכוח. וזה בסדר, אל תילחמי בזה...מותר גם ליפול, תאפשרי לעצמך. אבל אני יודעת שאת חזקה ואת תקומי. ואני איתך וכל אוהביך איתך יקרה. שולחת חיבוק של כוח ואהבה. ליאור

ראשית: אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?! שנית: מותר לנו ליפול, להרפות קמעה.זה טבעי ולגיטימי. שהרי:"שבע יפול צדיק- וקם". וכל "ירידה הנה לצורך עליה". ו:"מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קודשו". העליה עצמה הנה פנטסטית עתירת כריזמות ואנרגיות אך החוכמה היא כאשר אנו בפסגה ומועדים- לקום שוב, להתחדש כמעיין המתגבר ולשאוף להתקדם ולעלות שוב במעלה ההר. להווי ידוע לך כי אף נהר הסמבטיון- השוצף וגועש במהלך כל השבוע נח מזעפו ופעולתו ושובת שביתה טוטאלית ביום השביעי וחוזר חלילה. כל שבת הוא מתחדש ומרפה לקראת עבודתו לשבוע הבא. וכך כל הבריאה מתחדשת וכך הוא טבעו של עולם. מחבקת ומחזקת. שדה ניר.

הכח שלכן , האיכפתיות והכנות נעימים לי, מרגיעים ... עדיין לא נעולה על עצמי . למרות שהמובן מאיליו - שאין לי ממש מנוס, מרגע שנפתחה תיבת הפנדורה הזו אצטרך להתמודד וכנראה שעדיף עם המטפל שאיתו הגעתי עד הלום, שכבר נוצרה מערכת יחסים בונה ותומכת. אבל כמה כח.... כמה כח צריך..... תודה שאתן כאן מחזקות ,מנחמות, פשוט- נמצאות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליז.