משהו נכון.....

שמעניין לקרוא...... מודעות עצמית במצבי לחץ מאת: רוחי אחד מחוקי היקום הוא "דומה מושך דומה" מה אומר משפט זה? משפט זה בא להגיד לנו כי אנו תמיד (בד"כ) יוצרים את הקשרים שלנו עם האנשים הדומים לנו בתכונות אלו ואחרות. כאשר ניקח את הסובבים אותנו ונתחיל לרשום את התכונות שאנו אוהבים או לא אוהבים בהם, תמיד נראה את התחונות שמצויות גם בנו. במידה ואנו לא מעוניינים בקשרים עם אנשים כאלה או אחרים אנו חייבים לדעת לשנות בעצמנו את דרך מחשבתנו התנהגותנו ואז בעצם אין קשר ביניינו לאותם סובבים שהיו דומים לנו. לא כל התכונות הן דומות מספיקה רק תכונה אחת אשר תיצור את הקשר. כאשר אנו כועסים על אדם מסויים מסיבה מסויימת תמיד עלינו לחשוב מדוע אני כועסת עליו? מה מציק לי באני העצמי שלי, שמכעיס אותי עד כדי כך? במידה ואין אני כזאת הרי שדבר זה לא יביאני לכעסים אלו. מאידך ישנן פעמים שדווקא תכונה X אשר חסרה בנו היא התכונה שמכעיסה אותי היות ואני מקנאה למה אני לא כזאת! דוגמא: אני טיפוס של דיוק מירבי בעבודה, ולא סובלת טעויות, ועוד יותר לא סובלת שאנשים לא לוקחים ברצינות את הטעויות שלהם, מתקנים ומעבירים זאת לסדר היום, ואני לעומצ זאת כל טעות שאני עושה אני לוקחת ללב בצורה הכי קשה, לא ישנה בלילה, ומנסה לחקור את עצמי למה טעיתי! הבוס נתן לי עבודה חשובה, וטעיתי,: טעויות קורות ואין מנוס מזה, אנו לא רובוטים אשר תיכנתו אותנו לדיוק מירבי. אפשרי לנסות לא לטעות, ישנה אפשרות של % טעויות נמוך מאוד, אך אין בלי טעויות. בד"כ הבוס רותח על כל טעות, היות ואם נחשוב בהיגיון: הבוס לא טועה לעולם? (במידה ולא אז הוא באמת כועס על עצמו מהסיבה) : אני כועסת על עצמי בגלל הטעות, אך יותר נכון הוא כי אני מקנאה באלה שיכולים לטעות ולא להניד עפעף ואני לא כזאת, ולמה אני לא כזאת? הבוס רותח מזעם על עצמו: למה הוא לא יכול להיות כמוני ולא לטעות? היות והוא עצמו עושה הרבה טעויות. במידה והוא כועס עלי בגלל הטעות והוא לא טועה אף פעם: אזי סיבת כעסו היא: הקנאה כיצד אני הרשתי לעצמי לטעות! ישנן דוגמאות אין ספור על הכעסים שלנו כלפי הסובבים אותנו אך בעצם אלו הם הכעסים כלפי עצמנו. כאשר אנו כועסים על אדם אחר, לפני שאנו "שוטפים" אותו בקלחון חמים, הרי שעלינו לעצור ולחשוב למה אני כועסת? מה עלי ללמוד מכך? היום אני אומרת לאותו אדם: תודה לך, עזרת לי מאוד בדבריך, או במעשיך. הולכת לצד ויודעת מה עלי ללמוד ולשנות את הדבר שאינני אהבתי בעצמי. כן אני יודעת כי עבודה קשה זו, אך דבר נפלא זה, עבודה שאכן מובילה אותי לחיי אושר ורוגע. אני מאחלת לכולם את האושר, הרוגע, והשלווה שבחיים. נכתב ע"י רוחי בכר מתוך אתר בגלל הרוח

כמה שזה נכון , קראתי את המאמר שוב ושוב ,ואז התחילו לעלות לי כל מני דוגמאות למצבים כאלה , כעת במחשבה שניה אני באמת רואה שכעסתי גם על עצמי , אחלה חומר למחשבה על תחילת שבוע חדש , שיהיה לך אחלה שבוע טוב אידה חתולה

שכתבה את הדברים, אם הם עומדים במבחן המציאות? זו כבר שאלה אחרת... למשל בפיסקה האחרונה, אם אני אישית כועסת על מישהו, הרי יש לי את כל הסיבות לכך. וקודם אשאל את עצמי איפה הוא אשם? ולא אני, או רק אני.... לא תמיד טוב להתרפס ולבטל את עצמך מול מישהו... זה יכול להתפרש כחולשה שלך למולו, ואנו בעולמינו האכזר, אסור לנו להתפס כחלשים. כי כך חונכנו, שרק החזק שורד. חוץ מזה בתרבות הישראלית, אין ממש מקום לדפוסי חשיבה אירופאית. פשוט המנטאליות שונה....או כמו שאומרת החזקה, "יאללה דברי איתי" או כמו שאני משיבה לה, " אי אפשר להוציא את המרוקאיות מהבן אדם". וזה משום מה מצחיק אותה.... ליאור

שיהיה לכולנו שבוע טוב ומבורך. אוהבת, שדה ניר

אני אישית מאוד מסכימה עם זה ומאמינה בזה... וחושבת שזה לא רק בכעס... כל תגובה שלנו למישהו, למצב, באה מהמקום שלנו לגבי אותו עניין, זה יכול להיות ממה שמציק לי בעצמי, מאיך שגדלתי, הדברים שאותי לימדו שהם לא בסדר יצטיירו כדבים שהם לא בסדר אצל אחרים, למרות שזה לא בהכרח ככה. נראה לי קצת סיבכתי את הדברים ויצאתי לא ברורה... במשפט אחד חושבת שכל תגובה שלנו נובעת ממשהו פנימי שגדלנו עליו שמפריע לנו בעצמנו, שחסר לנו ועוד........