באיזה זכות אני לא רוצה להאחז בחיים,שהבן
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
של חברה שלי נלחם כבר פעם רביעית במחלת הלוקמיה הוא רוצה לחיות ואני איבדתי את הרצון אני רואה את המלחמה שלו בדרך שלו הטובים והרעים ילד פיקח ומקסימון אני מגיל 0 מכירה אותו ואיתו יש לי תמונה איתו שאני מחזיקה אותו בברית בגיל שנה וארבעה חודשים התגלתה אצלו המחלה ועכשיו הוא בן 6 הוא מחלים ושוב זה חוזר עכשיו זה חזר שוב והוא מחכה לתרומת מיח עצם כי זה מה שיציל אותו ככה הרופאים אומרים, ואני אני כבר איבדתי את הרצון להמשיך אני כבר כואבת מידי אני כבר לא מסוגלת להתמודד יותר והוא הוא רוצה לנצח המשפט שהוא אמר בכתבה עליו אני אנצח לא יוצא לי מהראש הלוואי שהוא ינצחחחחחחחחח ויבריאאאאאאאאאאאאא ושימצאו לו תורםםםםםםםםםם אני פוחדת לאבד אותו
זה נשמע קשה כל כך.... לילד ולאם... כמה כוחות להלחם צריך....לא לוותר... פעם אחר פעם....וכמו שנאמר כבר בפורום... זה נותן פרופרציות לחיים... אני מקווה גל שתתחזקי ותחזרי לעצמך... אל תוותרי... שבת שלום
רגעי היאוש רגעי התקוה והוא נלחם ולא מוותר ואני נפעמת ממנו מרוח הלחימה שלו והוא רק ילד קטן שרוצה לחיות ואני מרגישה שאני יורדת מהפסים ולא מצליחה לעלות על המסלול שוב אני הולכת כמו ביער עבות וחשוך ומפחיד לי שם
היי גלגלוש אני מרגישה שהכאב שלך גדול מאוד ,אין ספק שכואב מאוד כשמשהו קרוב לנו חולה מאוד , ובמיוחד אם זה ילד , אז בכלל , גלגלושי , גם אני מאוד מקווה שמאוד בקרוב ימצא לילד הזה תורם ויצילו אותו , מחזיקה לו אצבעות ,ואת , אל תתיאשי , יתכן ומצבו של הילד עוד ישתפר עם הזמן הרבה יותר מוקדם ממה שאת חושבת , מחבקת אותך מתוקה חתולה
לא פשוט לי לראות אותו ככה זה ילד שאני קשורה אליו מאז שנולד היינו גרים בית ליד בית ואנחנו עוד מכירות מהצבא אמא שלו ואני ואז נפרדו דרכינו ושוב נפגשנו באקראי בשכונה ואז התחבר הקשר שוב והפך להיות קשר של אמת וחברות אמיצה וכואב לי לראות את המלחמה הזאת ואת האישפוזים שלו לעיתים קרובות הלוואי שימצאו לו תורם ושהוא יבריא ושהוא יחיה כמו כל ילד רגיל בלי האיום של המחלה הארורה הזאת ותודה על החיבוק אני זקוקה לו אחרי הסתגרות בבית מיום חמישי
