ל"ג בעומר שמח
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בנות יקרות מדליקים מדורה בזהירות.... כל אחת לוקחת דף...רושמת את כל הדברים שהיא רוצה לשרוף... להתפטר מ.... מסיימים וזורקים לאש... מזמינה לשתף...כל אחת ברשימה שלה.... חג שמח וגם בטוח אידה
חג שמח.. הלוואי ויכולתי לעשות משו.. מה שכן, אני נוסעת עכשיו.. באוטו עם... המניאק.. לעשות מדורה עם המשפחה.. לא ממש מלבלב.. אבל.. אולי אשרוף אותו... ואת מי שלא ממש רצוי. והלוואי והייתי יכולה להכניס ולשרוף את כל הרע.. אבל בשביל זה צריך עבודה קשה... הלוואי והייתי יכולה לזרוק לאש את העבר.. ממממ... ואולי גם אותי. . . . . . . ..
לדעתי הכי פשוט זה לקפוץ ישר לתוך המדורה
לאחר הפוגה בת ימים מרובים. ואין מנוס לדאבוני ועלי להתעמת עם הקרמינל הפדופיל-החבר בדימוס לצורך ביסוס התשתית הראיתית! החוקרת המוכרת לי שמחבבת אותי ומאד מעריכה אותי התחננה אלי להגיע מוקדם ככל האפשר מאחר ומופעל עליה לחץ כביר מהפרקליטות לבצע את שיחת העימות שהנה רכיב משמעותי בגזר הדין שיוטל עליו ולבטח יחמיר בעונשו ויהווה גורם כבד משקל. הוא עצור עד תום ההליכים ובכל אופן אותי מכריחים. ואני שהייתי מאוהבת בו עד כלות וגדות לא מעוניינת להיות התליין שתולה את הקולר כאשר הנידון למוות עולה על הגרדום! מעוניינת שישפטו אותו ויטילו עליו סנקציות מתוקף החוק והתיק הכבד הפלילי שהוא תפר לעצמו!אך בלעדי! שיניחוני לנפשי! קשה לי בתור קורבן לחזור למקום הפשע ולפשפש בו ולהעצים את הטראומה האיומה שהוא חקק בי! לא מעוניינת לחרוץ את גורלו- לא לשבט ולא לחסד! ואם לשרוף את המועדון אז הייתי בחפץ לב שורפת את כל החצי שנה שהייתי עם האדם הלא נכון, ממוחי, מהלקסיקון ומהזכרון! לתוך מדורת ל"ג בעומר שהוא הדליק לעצמו וירה לעצמו ברגל- מתוך הרגל!
כל מי שפוגע בי.... את כל מי שמעל באמוני... את הזכרונות הלא נעימים שלי... ואת....השנה הקשה שעברה על הבת שלי....שיושבת עכשיו בבית, כי הבנות הרעות בכיתה עשו עליה חרם, ולא הזמינו אותה למדורה. והיא עצובה מאד, והלב שלי בוכה יחד איתה...אם יש משהו אכזרי בעולם הזה זה חרם של ילדים. ואם יש משהו עוד יותר אכזרי, זה מורה אדישה. גם אותה למדורה.... ליאור.
חג שמח.... זה לא אחד החגים האהובים עלי.... מה הייתי זורקת למדורה? כשהייתי קטנה זרקתי מחברות של ביצפר :) את עצמי והייתי רוצה להתכווץ ולהיעלם כמו הבקבוקי פלסטיק שנשרפים מהר ומתכווצים ונעלמים... והרשימה הכי אמיתית הייתי זורקת אתף * את כל השנה האחרונה * את דר' גור * את כל הכאב והזיכרונות * את המשקל * עוד הרבה דברים אבל לא ארחיב... ומדליקה נר לזכרך יערה שנקטפה ממחול החיים לפני 3 שנים... יהי זיכרך ברוך... (אני כל כך מתגעגעת...)
בדרכי הביתה.. כשאני עוד ברחוב שאחותי גרה, היתה קבוצה גדולה, ובינהם אחיינים שלי בני 16 17 בנים ובנות. היתה בת.. ששתתה הרבה והשתכרה. וכולם סביבה.. ולא נותנים לה אוויר.. והבנים צועקים שהיא סתם עושה את עצמה והיא נפלה על המדרכה .. וכמה בנים.. מושכים אותה עם יד.. שתעמוד זה היה מחריד.. רציתי לקפוץ ולהתנפל עליהם.. המניאק.. זה שהסיע אותנו הביתה .. המשיך לנסוע.. וכמה שניות לאחר מכן, אמא של גיסתי שכחה את הפלא' בבית של אחותי.. אז - למזלי חזרנו.. וירדתי מהאוטו.. בדיוק איפה שהיה את כל הבלאגן.. וראיתי אותה שוכבת .. הפעם על מזרון שהיה להם.. ואחד הבנים.. ניסה להפיל אותה מהמזרון.. יצאתי מהאוטו.. בשיא העצבים של החיים שלי.. ואמרתי שאני מזמינה לה אמבולנס. . . .והנערים נבהלו... ועמדתי על כך, שהם יעזבו אותה .. ויתנו לה אוויר. ושהבנות יקחו אותה לבית.. נאלצו לעזוב את המקום.. והיא היתה מוקפת בחברותיה.. ואמרתי לאחיין שלי, שישמרו.. ושלא יעשו לה כלום... זה היה מחריד לראות את החוסר אונים מול כוח גדול של בנים.. שאיפשרו לעצמם לעשות בה - כרצונם
אשרייך שזכית למנוע את האונס ו/או ההצקה הסדיסטית סדרתית הבאה! גאה בך! ולדאבוני המציאות עולה על כנפי ממשק הדימיון......... "ופני הדור כפני הכלב".
