התלבטתי מאוד
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אם לכתוב או לא אם זה לא לפתוח פה לשטן או אולי לכתוב כדי לא לשכוח ולא לתת לזה להיעלם רסיסים של אופטימיות מהבהבים בתוכי וזורים קצת אור מעל החושך מתחילה לצעוד שוב.... הגעתי הכי נמוך שאפשר... אז או לחיות או למות?! למות תמיד אפשר.... אז לנסות עוד קצת לחיות.... אז צעד צעד רגל רגל דקה דקה....
היי ילדונת כל הכבוד , שמחה לשמוע שיש מאט אופטמיות , וחשוב לעשות את הצעדים לאט לאט , צעד אחרי צעד , ,,,,,,,,,, מאחלת לך המון ימים של אופטמיות , הרבה אור ורק טוב ,כי מגיע לך הכי טוב שיש חתולה
לא רק שאין עסקינן כאן בפתיחת פה לשטן כי אם ההפך היא הנותנת! מדובר על נבואה שתגשים את עצמה! על:אם תחלי לחוש טוב, לבסוף יהיה לך באמת טוב! ושאר אמרות שפר ומנטרות הידועות לך זה מכבר! לאחר שזרו לך מלח על הפצעים מגיע לך שיזרו לך רסיסים של אור ואופטימיות! ואנו כאן לצדך לתמוך בך במאבק הניצחון- עקב בצד אגודל. חיבוק חזק שלוח לך לוחמת אמיצה בקרב החיים. שדה ניר.
