טריגר?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כבר כמה חודשים.. אני מתהלכת בחיים כל כך לא מובנים. בין הרצון למות .. ובין לחיות.. מנסה ומנסה כמו כל הזמן, למצא את נקודת האור למצא סיבות לחיות לרגעים נרגעת.. וממשיכה לחיות ולרגעים מתייאשת מהכל מנסה לאהוב את עצמי מנסה להחיות את עצמי כל זה בעיקר בשביל עצמי אבל מיד מתייאשת ונופלת רוצה להראות לכולם שלמרות הכל.. טוב הוא העולם אבל גם כשאני מנסה להראות לעצמי משהו מת בתוכי. רוצה לחיות רוצה לחיות רוצה לנצח ולהראות לחלשים הללו שאפשרתי לעצמי אחרת במקום ליפול ברשת. ברשת המוות .. ההפסד... היה לי טוב כמה זמן ורק ביום אחד הכל נפל.. הרגשתי זוועה והרגשתי (כמו תמיד כשרע) שזהו סוף העולם ואני מותשת מנסה לחשוב אחרת אבל ישר מועדת נופלת נשברת והגוף שנרדם כל הזמן לא מרגיש לי כלום רק הכאב החד הכאב הנורא זה שיושב על הלב ומאוד כואב וזה גומר אותי.. נפשית שונאת שונאת שונאת למה אני לא מרגישה את הגוף?! למה אני מזיקה לו כל הזמן?! למה אני לא מוכנה לקבל אותו כפי שהוא.. למרות מה שעשו לו?! מזוהם מגעיל מלוכלך להקיא. אוף.
כל כך מבינה את ההרגשה מרגישה די דומה...... הלוואי והייתי יודעת איך לשפר את ההרגשה..... :) אולי חיבוק יכול לעזור לפחות קצת? שחף
בובה יקרה זו אכן תקופה קשה... היא תקופה של עבודה... וכשעובדים גם מרגישים ולהפך.... מקווה שאת התוצאות תוכלי לראות בקרוב... יחד עם האור מחזקת אידה
