5 שנים אחרי...............
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
(מצטערת מראש, שזה לא קשור לפורום.. מרגישה שחייבת פשוט לפרוק מעליי..) ייתכן טריגר. לך... האמת, שכבר 5 שנים לא כתבתי לך... וגם ברחתי מהכתיבה אלייך.. כי היה קשה לי לראות את האמת... כתובה על הדף. שאתה אינך.. שאני פתאום מדברת אלייך ...בלשון עבר. קשה לי. עכשיו אני כותבת..אחרי שנה שלימה.. שהדחקתי את הכאב. אחרי שנה .. שלא נתתי לכאב הזה מקום.. אני כותבת לך... כי היום אני לא יכולה להתחמק. היום כולם מזכירים אותך.. היום כולם מרגישים אותך.. היום.. זה אותו יום שחור מלפני 5 שנים. שבו הודיעו לי שעזבת... עזבת.. ולעולם לא תשוב עוד.... באתי אלייך .. רציתי לראות אם זה נכון......... אם הם לא משקרים לי... .................................זה נכון.. הם לא משקרים! (הכי "מצחיק" היה ... שכשבאתי הביתה.. נכנסתי למקלחת וגילחתי את הרגליים.. ידעתי שאני לא הולכת להתקלח כל השבעה ...ולא יודעת למה היה חשוב לי גם לגלח רגליים(?!) ) יש פעמים, שאתה בא אליי בחלום.. ואני רואה אותך.. ואתה כל כך יפה... מחייך אליי...וכשאני מתעוררת, אני מקבלת את בדכאון של החיים... "זה היה חלום" שיט! אתה לא באמת כאן! לא יודעת עוד מה לאמר.. כי שום דבר לא יחזיר אותך לחיי.. שום דבר לא.. אתה לא תשתתף בשמחות שלי.. לא בחתונה שלי. וגם לא תזכה לראות את ילדיי.. וזה הכי קשה! וקשה.. ועצוב.. והלב נצבט.. מגעגועים אלייך.. יקר שלי. הלוואי והיית כאן. לידיי... ואיתי! מתנחמת מדבר אחד - שאתה כבר לא סובל.. כמו שסבלת כאן. שם אתה נח... נח מהחיים המגעילים האלה.. שאני כל כך רוצה להצטרף אלייך.... כי לא טוב כאן.. לא טוב כאן בכלל! שמור על אמא.. שתהיה חזקה.. ותהיה איתי. שמור עליי... ותתפלל.. שהכאב והחיים המגעילים שאני עוברת עכשיו, ילכו ממנו... ויניחו לי לנפשי. כי לא טוב לי. אתה הרי יודע את האמת עכשיו.. את כל האמת על המשפחה שלך... אני מקווה שאתה לא כועס על מה שעשיתי בעבר.. כי אם כן, אני מבקשת סליחה. סליחה על זה שגרמתי לך להרים עליי ידיים.. ולהפליק לי.. כשראית משהו לא טוב.. מה שההוא עשה. טוב, רק רוצה לאמר שאני מתגעגעת.. ותחכה לי.. אני עוד אהיה איתך... ! עוד אבוא. וסליחה ממך.. סליחה על זה שאני לא נשארת באזכרה שלך היום.. זה עוד סוג של בריחה. כי איני מסוגלת סליחה על זה שאני לא עולה לקבר שלך.. עדיין לא מאמינה שאתה שם... רוצה לחשוב שאתה עוד כאן... ושבקבר אין כלום... רק אבן שכתוב עליה את שמך... (לא, לא .. זה לא אתה). כי 5 שנים אחרי.. אני מרגישה כאילו זה היום. יהי זכרך ברוך אבא יקר שלי. בתך ........
מדברייך משתמע שהוא היה אבא נהדר, והטראומה של הפרדה ממנו קשה לך מאד. תהיי חזקה מתוקה. אני איתך תמיד. ליאור
רגשת אותי עד כלות וגדות! הרגש האותנטי שלך לאביך הוא האנטי תזה שלי לאבי- בעבר הוא היה עתיר כעסים וטעון כיום הוא סטטי כמצב נתון מאחר והשלמתי שהוא רחוק מלהיות מושלם! הלוואי שלא תוסיפי לדאבה עוד לעולם! אתך בכאבך. ((((((((((((((((((((((((בובה על במה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר
בובה יקרה לי מאוד משתתפת בכאבך ,אין כמו כאב אובדן של אדם יקר ואהוב שמסתלק לו מן העולם הזה ,והופך לבר מינן ,זאת עובדה קיימת ,כדי שאפשר יהיה להתמודד עם הכאב ולא לברוח ממנו , חייבים להתאבל עליו , לתת לעצמך את הזמן והמקום הנכון והמתאים לך , ורק לך בלבד, רק את תרגישי מתי את מוכנה להפרד ממנו , איך , ובאיזה זמן ,וכשזה יקרה , הכל יבוא על מקומו ,מאוד מבינה כמה קשה לך לעלות לקברו , כמה קשה לך להיות באזכרה שלו , ובכלל להתמודד עם חסרונו ,אבל תני לזמן את הזמן , ולא חשוב כלל וכלל מה אחרים חושבים על זה , מחבקת אותך מתוקה ,עד שלא יכאב כאן איתך ובשבילך תמיד חתולה
שיגרתי לך אימל. אשמח לתגובתך החביבה והנדיבה כהרגלך. שבת שלום לך אשה מיוחדת במינה.
המילים מתגמדות מול הכאב של האובדן אז פשוט תקבלי ממני חיבוק חם ועוטף שחף
