יום הזכרון שלי!!!-כל הזכויות שמורות לי!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
דם חרוך במד-רחוב ----------------------- מוצאי-שבת ביציאת נשמה יתרה נשארה מיותרה נשמה, פרחה כחלום יעוף- מן הגופה סוף השבוע נוסף לאין-סוף. מחבל סופני הביא לסוף... חיי 11 קטינים שהתגדלו באחת. הטרור לא שבת, ביציאת שמחת שבת-אחים, שהושבת. תמונת העולם השלוו, עברה התקף-לב התנפצצה בפצצה, התעופפה בהתנדפה. עשן של כבשן אז כבש הכיכר ודלק ובקפה רימון, פצצת רימון, הפכה את נס הקפה לשחור וחיספוס המרצפות הוצפו בקעקועי דם הקדושים. ידיהם הקטועות באור נגוהות הונפו בעוצמה לעצמות האשמים, הטיפשים אל נא תלחצו מן ארצות המערב ואל תלחצו ידיים מגואלות בדם של ערב רב של טירטור הטירור אל תמהרו לחתום בתום על ויתור שטחים תמורת אידיאל: השלום" ששבק. הד-ידיהם הקטועות, הרגל -רגליהם הצולעות של עשרות פצועי ולא ארוכי נחמה של נכי המלחמה משפחות גדועות, שסועות, שפוכות, דמעת אם המומה ששיכלה עלם יהלום. וקול דמיהם צועקים זועקים אליכם מאמא אדמה דורשים נקמה על פיגור של פיגוע חורשים מזימה על פגרים של מפגע. ואפן כה וכה ורמ"ח ושס"ה בי שלמים המומים דם ואש ותימרות עשן סביבי, ככבש מבולבל המובל לשחיטה. ואנוכי מוסרת עצמיותי כמסר לרבים, לזכרם של ברוכים. עטופים משאון ביגון-שאול, נעלמים. מלאך המוות צעד בראש מורם לקראתי וביעף חטף בחטף של שניה קטינים ותמימים. פחד המוות לא נכחד בשל נס להתנוסס -חיותי. נשים וטף בהלם כל רבב השניה, ולמרבה האירוניה ההורים יתומים והאיך נאמר ידינו לא שפכו את הדם הלזה? ואין חלקנו בדבר?!, אשמים גם אשמים אנחנו עצמינו ובשרינו, עם כל כבודנו וכובדנו ועל זה דומעות עיננו, על כי אשמנו בגדנו, גזלנו בשלנו, מדין ערבות של איש אחד בלב אחד -הסער שחזינו תעינו, תיעתענו, לצנו, החרבנו, ומרדנו יתגדל ויתקדש שמיה רבה -בזכותכם קדושים, התגדלנו התקדשנו. במותם ציוו לנו את החיים!!! ובחרנו בחיים!!!
שדה ניר יקרה רק את מסוגלת לתאר במילים שכאלה את מרי הנפש , את דאבת הלב , וכל השאר........, בלי מילים ,המומה וכואבת יקירתי ,אין בידי לנחמך שמחה מאוד שאת מניצולי הפיגוע , וצר לי מר , על אובדנך ,על כל אובדנייך , אבל כמו שאמרת וכתבת מדם ליבך , במותם ציוו לנו את החיים , רק בזכותם של כאלה אנחנו ממשיכים את החיים ,כי בחרנו בחיים !!! וגם את וכולנו חייבים להם את המשך חיינו , כדי שמותם לא יהיה לשווא , לכן , ככל שיהיה קשה , נילחם בשיניים ובצפורניים על קיומנו , על שפיותנו , ועל כל עוולות העולם הזה שרוצות להכניענו , לא ניכנע , נאחז ונכניע , ועל הנייצחון נריע , חתולה
מבלי משים ובמפתיע שוררת לי שיר- הבה נריע:-) שיהיה לך חג שמייח ומבדח!!!!!!! איך את חוגגת את יום הולדתה של מדינתנו- עצמאותנו-תקוותנו המעטירה?
שדה ניר, מקווה שתתגברי על הטראומה. אף אחד לא יכול היה לתאר את הכאב חזק ממך. ה יקום דמם. אמן
אך יום הזכרון לא יקהה את הכאב והלב הדואב וסאת היגון המפעפע ומבעבע! שלא נוסיף לדאבה עוד לעולם!
וחג עצמאות שמייח.....
