כלואה...טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כלואה בכלא של פחדים....לא חיה..רק שורדת..וזה לא מספיק. רוצה להרגיש בטוחה בבית שלי...רוצה לחבק...רוצה לגעת...רוצה לצאת החוצה גם בלילות....להיות בין אנשים בלי לפחד כל הזמן...בלי להיות על המשמר שלא יתקרבו...שלא יגעו בי בטעות...וכל כך זקוקה כבר למגע...אוףףףףףףףף בא לי לקרוע מעלי את העור שלי...לקרוע אותו עם הציפורניים.... נמאססססססססססססססססס דמעה
האמביולנטיות הלזאת מוכרת לכל נפגעת תקיפה מינית באשר היא. מאחלת שתמצאי במהרה את שביל הזהב ולא תהיי כלואה בתוך כלוב של זהב! מחזקת ומחבקת(בתקווה כי וירטואלית אתם מקבלת חיבוקים) שדה ניר
תודה על החיבוק....מה שלומך ואיך עוברת השבת? מקוה שאת בסדר... דמעה
דמעה יקרה מרגישה כלואה בתוך ים של פחד....מדי פעם יש אי או חוף מבטחים... האם את יכולה לנסות לדמיין את עצמך...במקום בטוח.... לחוש את השקט השלווה..הבטחון... לדמיין מקום מהעבר... מההווה שמשרה בך בטחון.... יש? נסי להיות שם...להתחזק... ואני מכאן שולחת קרני אור מחממות ומרגיעות... שבת שלום אידה
תודה על קרני האור...אבל מקומות בטוחים? אין ממש...כי גם כשאני מוצאת הם נלקחים ממני...מאז ומתמיד. ולדמיין חוף מבטחים? זה קשה.... תודה שאת כאן דמעה
באמת הכי קשה זה הכלא של עצמנו הכבלים שהחיים הכריחו אותנו לכבול אל עצמנו.... מקוה ומאחלת שהסורגים ייפתחו במהרה והכבלים ישתחררו בקרוב. מחזבקת
אין לך מושג....ואם יש מישהו בעולם הזה שראוי ביותר למגע של אהבה זאת את!!! והלוואי ותצליחי לקרוע את המסכה. זה יהיה יום חג בשבילי. בינתיים שולחת לך חיבוק של אהבה, והערכה רבה על הבן אדם המקסים שהינך.... ((((((((((((((((((((((((((((דמעה}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}
