זה היה ממש סיוטטטטטטט

כבר יותר משעתיים אני לא מצליחה להפסיק לרעוד זה התחיל כערב נעים ביותר נסעתי לחיפה כדי להיות עם דודה שלי והבן דוד יום שישי האחרון של החודש, כמו שקבענו תמיד נפגשים ישבנו ביחד והיה מאוד נחמד הרגשתי די בטוחה ומוגנת הרגשתי מספיק טוב כדי להישא לישון אצל דודה שלי בחיפה ולא לחזור הביתה עם בן דוד שלי כשבן דוד שלי נסע ישתי עם דודה שלי לבד כמה שעות ודיברנו דיברנו הרבה, על הרבה דברים אני סיפרתי על עצמי, היא סיפרה על עצמה היא סיפרה לי שגם היא עברה פגיעה מינית מספר פעמים בילדותה ושהיו מספר פעמים שהיא ניסתה להתאבד ועוד כל מיני דברים גם אני סיפרתי על הפגיעות שעברתי ועל הקשיים איתם אני מתמודדת בחיי היום יום שלי הייתה אווירה של פתיחות והבנה הדדית עד שהגיע הביתה הבן הקטן שלה עם החברים שלו והם התחילו לשחק באיזשהו משחק עוד לפני שהם הגיעו היא אמרה לי שאני צריכה להיות איתם ואמרתי לה שאני מפחדת מאנשים זרים והיא פשוט התאלמה מזה אמרה להם שאני מפחדת ואמרה שישתפו אותי במשחק שלהם אמרתי שאני לא רוצה ושאני רוצה להיות במחשב היא לא הניחה לי לחצה עלי להישאר ולשבת איתם הרגשתי לכודה ניסיתי עוד פעם להגיד שאני רוצה ללכת למחשב והיא חזרה על כך שאני חייבת להישאר ולשחק איתם במשחק באיזשהו שלב קמתי והלכתי למטבח והיא הלכה אחרי התיישבה ואמרה לי לשבת על הברכיים שלה ניסתה לשכנע אותי שאני מסוגלת לשחק איתם במשחק המחורבן הזה אמרתי לה שלא ושאני לא רוצה והיא המשיכה לנסות לשכנע אותי אמרתי שאני רוצה לצאת החוצה לטייל היא אמרה לי שהיא לא מרשה לי והמשיכה לדבר איתי קמתי מהכיסא ואמרתי שדי אני לא יכולה יותר היא ניסתה להחזיק אותי בכוח בכוח השתחררתי וברחתי מהדירה רצתי בשיא המהירות החוצה במדרגות הרגשתי שאני נמלטת הרגשתי שאני נמצאת באחד מסיוטי הלילה שלי בהם אני נמלטת ומנסים לעצור אותי התחבאתי מתחת למדרגות בבניין הסמוך, משם לא יכלו לראות אותי וגם אני לא יכולתי לראות מה מתרחש ברחוב הפלאפון היה איתי אז הנחתי שאם היא תדאג היא תוכל להתקשר אלי הבעיה היא שהיא הייתה שיכורה (טריגר בפני עצמו) ולא חשבה על זה שאני עם פלאפון היא שלחה את כולם לחפש אותי באיזור אירגנה ממש משלחת של חיפושים (היא סיפרה לי על זה אחר כך) ואני ישבתי לי באיזו פינה מתחת למדרגות ולא יכולתי לנשום וכולי רעדתי והלב דפק כמו מטורף כשהנשימה התייצבה, התקשרתי לחברה שלי ודיברתי איתה אחרי איזו שעה הדודה שלי התקשרה. דיברתי עם חברה אז לא מייד עניתי אבל סיימתי לדבר ומיד חזרתי אליה היא אמרה שכולם מחפשים אותי ושאלה איפה אני אמרתי לה שליד הבניין הסמוך היא ביקשה שאני אבוא לכניסה של הבניין והיא תחכה לי שם אז ישבנו שם ודיברנו זו לא הייתה שיחה ממש מוצלחת הצלחתי להגי דר כמה משפטים רק ישבתי ורעדתי ובכיתי היא שיכנע אותי שניכנס הביתה והיא תשכיב אותי לישון, תתן לי כדור שינה ניסתה לדבר איתי עוד כשהגענו הבייתה לא בדיוק דיברתי רק בקושי הצלחתי לענות סיכמנו שאנסה ללכת לישון יצאה מהחדר עוד סגרה לי את האור נכנסתי ממש לפאניקה ניסיתי בחושך לחפש איפה פטתחים את האור מפחדת בטירוף מהחושך מצאתי איכשהו את האור ראיתי שיש בחדר מחשב והתיישבתי לכתוב בפורום אני עדיין רועדת כבר שעתיים וחצי או אפילו יותר וגם מאבדת תחושה בידיים רע לי ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אולי אבקש ממנה עוד כדור סליחה שיצא כל כך ארוך הייתי חייבת להוציא את זה לילה טוב שחף

כמובן שאני מרגישה הכי אשמה בעולם שגרמתי לכזה בלגן ושכולם חיפשו אותי כנראה שהתחושה שאף אחד לא צריך ושלאף אחד לא אכפת ממני טבועה בי יותר מדי חזק פשוט איכשהו לא חשבתי בכלל שמישהו ירצה לחפש אותי ועכשיו למרות הפחד העצום שלי מהאנשים שיושבים בסלון יצאתי החוצה כדי לבקש עוד איזה כדור הרגעה או משהו אבל הדודה שלי כבר הלכה לישון והבן דוד שלי לא הצליח למצוא את זה אז אני צריכה עכשיו פשוט לשבת לבקט ולחכות עד שתחזור תחושה בידיים ועד שאני אפסיק לרעוד לר זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי התקף חרדה כזה עוצמתי וממושך כבר שנים שלא איבדתי תחושה בידיים

איך את הבוקר? אני מקוה שהתקף החרדה חלף ושהצלחת לישון...נשמע לא טוב מה שקרה שם ואני מצטערת בשבילך שזה קרה... מחבקת הכי חזק שאפשר... דמעה

מצטערת שעברת חויות כל כך קשות, מחזבקת

רק זה היה חסר לך עכשיו... אני מקווה שהכל כבר מאחוריך, ושהתקופה הקשה הזאת תעזוב אותך. את מקסימה, ולא מגיע לך כך לסבול..... תשמרי על עצמך חזק, חזק, למען כל אלה שאוהבים אותך, ואני בניהם.