לפעמים...טריגר

לפעמים אני רוצה להוריד את המסיכה...להראות לעולם את הילדה הקטנה והכל כך מפוחדת שאני באמת...כל כך נמאס לי לשמוע שאני חזקה...הכל שקר...הכל אשליה....בא לי לתלוש את המסיכה מהפנים שלי בכוח...לקרוע אותה עם הציפורניים שלי עד זוב דם...רוצה לצרוח ולבכות ובמקום זה אני מדברת בשקט..והכל "בסדר"...ואני מחייכת..ואני "חזקה"....נמאס נמאס נמאס.... דמעה

http://www.peaceredding.org/images/mask%20tears%20of%20blood.jpg דמעה

דמעה יקרה מאוד מבינה אותך , מאוד מזדהה עם התחושות שלך , גם אני לפעמים מייחלת לרגע שאני כן אעיז לתלוש את מסכת האומץ הזו מהפנים , את המסכה המחייכת , או כל מסכה אחרת , אז גם אם לא תמיד את מרגישה חזקה ,וגם אם את מדברת בשקט , וגם אם כל לא משנה מה , אני חושבת שאת לא תמיד מעריכה את עצמך כראוי , לפחות את משדרת שכן יש לך כוחות , שאת כן חזקה , הנה , תראי את עצמך בימים הקשים האחרונים שעברו כאן בפורום , מי היתה זו שעמדה ותמכה כאו בבנות ? מי היתה זו שאמרת ...מחבקת חזק וכו ' מי שלחה נחמה לכל הזקוקות , את יקירתי , ואם את לא מורידה את המסכה , כדי שכולם יראו את הילדה הקטנה והפגועה , האם את בטוחה שזה לא בגלל שאת היא זו שלא רוצה לראות אותה , ולהסתכל לה בעיניים ? אולי חמודה את היא זו שפוחדת לחשוף אותה כי תרגישי במלא מערומייך?וכל הכאב ישתוף אותך כמו צונמי ? כן , זה מאוד כואב , אין לי ספק שאת מאוד כואבת , ושהיית רוצה לשנות דברים , רק אל תגידי שאין לך כוח , כי גם השבוע הוכחת שאת נמצאת כאן לכל מי שיקרה לך ואם את עכשיו חלשה , תני לזה מקום , תרפי מאט , אל תלקי את עצמך , עדיין יש מי שיזדקקו לך כאן , מחבקת אותך חתולה

מאוד מזדהה איתך.... נותרתי חסרת מילים קבלי חיבוק מחזק! ! ! איתך בובה.

מרגישה רע...מחכה שזה יעבור... מקוה שאתן בסדר דמעה

גם אם תצרחי ותבכי עדיין תישארי חזקה אל תפחדי לצרוח ולבכות אל תפחדי להוריד את המסכה הרגשות הקשים הוא חלק מאיתנו, ואמרו לי פעם..... שחשוב לתת להם מקום...... וגם הילדה הקטנה והמפוחדת יכולה להיות חזקה אלו הם לא מושגים מנוגדים

דברת מגרוני הניחר ודמי הניגר! תני לרגעי החולשה מקום נכבד. מחבקת חזק. שדה ניר.