מריונטה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כבר אין כוחות ומישהו כשיאזל שעון החול יחתוך את החוטים וכמו ערימת סמרטוטים אני אשאר מוטלת שם בינתיים אני מספרת לעצמי על שליטה כשיש נעלמת מושכת הרצון עטוף בצמר גפן חונק ואוטם רוצה אויר רוצה מיים רוצה מילים מובנות נגד כיוון החוטים
פייה יקרה שלי.... השירה שלך פרוזאית ללא ספק. ו...אהבתי.... החוטים שלך חזקים, אין לי ספק בכלל, מי יחתוך אותם אם לא תרצי??? אני חשה נפילה שלך?.....
את יודעת, הנפילות פחות חזקות מפעם, אבל קורות. אני די תלויה באויר. פוחדת. אני חייבת למצא עבודה יותר בטוחה לשנה הבאה ויש לי מקצוע מאוד מכניס (לפחות על הנייר), ניסיון, תואר שני... ואני תקועה בתוך פחדים איומים ודוקטורט שכל פעם מתחפר מחדש ואתמול חטפתי מהמנחה שלי... כל כך לא נעים ומייאש לשמוע את הדברים האלו...ישבתי שם חצי מעורפלת ועל סף דמעות, המומה ורק שהוא לא יראה. זאת הייתה טעות טאקטית לתת לו רק את מה שהגשתי לו בשלב הזה בלי יתר הפרקים אבל האוניברסיטה לא הסכימה להעביר את המינוי שלי בלי הדוח שלו ולא שילמו לי משכורת... ומעבר להנאה מהעבודה שיש לי עכשיו היא לא כזאת שתשאב אותי ככה שלא אראה את הבנות ועכשיו אבא שלהן הודיע לי שהוא מתחתן. ואני? מבינה שלמצא מערכת יחסים גם זה דורש זמן שאין לי. אני חייבת להשקיע בדוקטורט כדי לגמור אותו אבל כל כך קשה להיות מרוכזת ולכתוב כשהלבד והפחדים והבעיות הכספיות שצצות כל הזמן מציקות וההורים המטורפים לי... לפני יומיים התקשרו לשאול אם אני רוצה להשתתף בקניית מקרר חדש לאחי.... לא אלאה אתכן בפרטים אז לא תבינו את גודל החוצפה
וביננו לבין כולנו- חוט מאחד ומלכד! כל עוד ישנם חוטים ישנה תקומה ויציאה מטריטורית דרמת הבמה! הכתיבה עוצמתית ואותנטית!
