יקירותיי המדהימות

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

16/04/2006 | 00:53 | מאת: בובה על במה

ריגשתן אותי בתגובותיכן...... מאתמול בלילה נכנסתי למיטה ולחדר שלי.... ולא יצאתי ממנה כלל ..... גם היום- כל היום......... הייתי בחדר. רק בבוקר אמא הביאה לי כוס נס עם עוגיות.... ולא, אני לא רעבה.... לא רוצה לאכל, ואולי זו תהיה הדרך לברוח מהעולם הזה. אתמול לא פגעת בעצמי, כמו שכתבתי כאן... נכנתי למיטה ולא היה לי כוח לקום ולפגוע בעצמי.. היום, מרוב שכל היום הייתי בחדר, והשתגעתי כבר... פגעתי בעצמי... שוב. ורק עכשיו קמתי מהמיטה....ויש לי סחרחורות....(וגם מחזור שהחליט לבוא לא סובלת את זה). ועכשיו אמא חזרה מהכותל, היא היתה בדכאון כל השבת.. בקושי אכלה. ובמוצאי שבת, יצאו הדמעות שחנקו את גרונה. מסכנה שלי האמא הזו. מרחמת עליה עד עימקי נשמתי. קשה לי שקשה לה........ ולה- קשה .. כי קשה לי.......! מתי יהיה טוב? מתיייייייייייייייייייייי????????????????? עונה לכן לפי סדר התגובות: @-->-- ליאור חביבתי- כתבת "תבטיחי לא לפגוע בעצמך"... מצטערת, אכזבתי.. בעיקר את עצמי.. שוב! הכאב היה גדול מנשוא... ולא, אין לי אף אחד שיכולתי לברוח. לבד לבד לבד קשה להיות לבד. ואימייל- אשמח לתת לך.. [email protected] ריגשת אותי בתגובתך. ועל כן, תודה נשמה יקרה. @--->---שדה ניר- כמו ליאור, גם את ריגשת... מצטערת שזה עורר בך רגשות מעורבים.. של כל מה שעבר עלייך. ותודה לך.. שאת כאן בשבילי......... ! מעריכה זאת מאוד!! @--->---חתולה - ושוב... אין לך מושג עד כמה אני מעריכה אותך. כל כך מקסימה.. כל כך רגישה.... וכל כך עם המילה הנכונה. גם כשאין מה לאמר..... גם כשנאמר כבר הכל..... לא חשוב ... העיקר שאת כאן. העיקר שאת אוזן קשבת... העיקר שהיה לי למי לבכות אתמול בטלפון... גם אם זה היה ללא מילים. המילה לפעמים לא חשובה- כמו שהבנא' עצמו חשוב.. ! תודה מקסימה ויקרה! @--->---אידה היקרה שלי: כנראה שבאמת אין להם יכולות להתמודד מול האמת.. האמת הכואבת. האמת הנכונה... כל מי שהיה התבייש- בהחלט! יכולתי לראות זאת! וראיתי....... ראיתי על המניאק- איך שהוא רצה לקבור את עצמו.... @--->--- ליזוש' יקרה: תודה על תגובתך.. ואף פעם לא מאוחר. גמני שומרת שבת.. אכן כן, רק שאם זה מגיע למצבים קיצוניים.. כמו מה שהיה ביום שישי.. אז...... אהמ...... "אין לי אלוהים". הנפש חיה בתהפוכות הללו כל החיים. לא רק שלי, של כל אחד ואחת מכאן, ובכלל........ פעם למעלה.. פעם למטה... מנסה להשלים אם זה. לא ממש מצליחה. תודה על החיזוקים ... תודה על הכל.

16/04/2006 | 01:14 | מאת: ליאור

ואני גאה בך על שאמרת את האמת בפנים. כל הכבוד. עצוב לי על אמא שלך. עד כמה היא יודעת? האם ברגעי האמת כשזה קרה שיתפת אותה? איך הגיבה אז? האם תמכה בך?

16/04/2006 | 01:26 | מאת: בובה על במה

אמא יודעת שזה היה מגיל 4 עד 14 או 15 בערך.. היא לא יודעת שזה קרה גם לפני שנתיים (20) . ברגעי אמת?! נתנה פליק בטוסיק. ומאז נראה לי חיה בהדחקה.. כי היא לא זוכרת דבר וחצי דבר ממה שקרה. כיום היא תומכת.. אז ממש לא! כיום היא גם סיפרה שגם היא נפגעה ע"י אחיה.. היא רק רצתה להראות לי .. שלמרות ועל אף הסבל שעברה.. היא המשיכה בחיה והביאה ילדים (וגם אותי לצערי) ... תודה מדהימה!

16/04/2006 | 01:54 | מאת: ליז

בובה ברוך שובך, דאגתי שלא ראיתי אותך משרשרת יממה שלמה. שולחת לך כוח . ותשמרי על עצמך לילה טוב יקרה ליז

16/04/2006 | 01:56 | מאת: בובה על במה

היה קשה לי לקום מהמיטה .. הרבה סחרחורות......! תודה מקסימה! לילה טוב גם לך יקירה. בובה.

16/04/2006 | 02:08 | מאת: שדה ניר

יש ביננו מכניזים מעל ומעבר למתואר והמשוער! קשה לי לפרט בפורום ציבורי על אשר הצלחת לפרוט על נימי לבבי... מאחלת לך המון כח ומוח לחלוש על המערכה ולעבור ולגבור על המדוכה. רק טוב יקירה. שדה ניר.

16/04/2006 | 02:26 | מאת: בובה על במה

את תמיד מוזמנת לכתוב לי באופן אישי באימייל שצירפתי לליאור.. גם בזה, וגם בדברים אחרים וטובים. תודה מקסימה ויקרה! אתן פשוט מדהימות. בובה.