מי המציא את החיים.?(אולי טריגר(?!)
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מי המציא את החיים? מי נתן לי את החיים- שיבוא גם לקחת!!! למה לכולם הכל יוצא כל כך טוב ורק אצלי הכל כל כך דפוק? למה הכל כל כך קשה למה החיים?!? כל מה שביקשתי הוא אהבה מעולם לא נתתם לעולם לא תתנו. תמיד רציתי להיות אחת כמו כולם- אבל תמיד ההיתי שונה "מצורעת". אולי זה פשוט כי נולדתי ככה- ילדה עם תוית. תוית של- פגום עליה! אינני רוצה להיות פגומה אינני רוצה להיות שונה. אבל איך אוכל להתנהג כאחד האדם כשאלי מתנהגים כאחד הבהמה?!? הצורך הבסיסי שלי הוא אהבה אחרי כן יש לי כמובן את הרצון לקבל יחס שווה, חום, הבנה, כבוד.. אבל מה כל אלו לעומת אהבה. לא מעולם לא דרשתי יותר מדי. ואולי זו הבעיה? לא דרשתי ולכן לא אקבל?!? ואותי תמיד לימדו שמתנות לא מבקשים. כשמגיע לך-> מקבלים. ואני אינני רוצה כסף, בגדים או מתנות חומריות. כל מה שביקשתי וזו תהיה בשבילי המתנה הכי גדולה זה אהבה!!! אולי פשוט לא מגיע לי? אולי אני באמת לא שווה את זה? כנראה שמי שתמיד מעניק לעולם לא מקבל. מי שתמיד מעניק, כשהוא פעם אחת לא מקבל הוא לא בסדר. אז כועסים עליו, כי הוא פתאום הפסיק והתחיל לדאוג לעצמו. אבל- מה זה בסדר? לא היה לי יום אחד בחיים בו הרגשתי מאושרת, בו ידעתי שטוב לי עם עצמי בו אהבתי את עצמי את החיים. ולמרות זאת עשיתי הרבה השתמשתי במיטב היכולת להעניק אהבה לאחרים- זו ממש היתה המטרה שלי. אבל גם הארי החזק בעולם זקוק לחיזוקים. זקוק ל"דלק שלו"- המנוע שיתן לו את הכוח להמשיך. במקרה שלי זו אהבה. לא אינני רוצה אהבה רומנטית- כל מה שביקשתי זה שאני אדע שיש לי תמיד מישהו שאני אצלו בלב!!! לכן- אתם לא מבינים אותי- לא יודעים למה השתנתי! תמיד חשבתם שיש לי את הכל- אבל אין לי כלום. אני מתה שמתהלכת חיים. העברתי עוד יום בתקווה בתקווה שמחר אני כבר לא, לא אצטרך להעביר את היום המת שלי בחיים.
יודעת כמה שה אתן מרגישות כרגע... ליז - לא סתם קבלת את התפקיד שקבלת = מגיע לך! את יכולה!!!! אז מה אם קבלת פתאום רגליים קרות? אז מה אם לרגע את מרגישה שזה גדול עלייך? אין אדם שאינו מרגיש כך באיזה שהוא שלב בחיים, בעבודה ובעיקר בתפקיד חדש ואחראי הדורש התארגנות אחרת ומאמץ יתר עד שמתחילים לשחות בתפקיד. יכול לראות שכרגע נראה לך שזה קשה מידי, אבל אם הגעת עד הלום יכול תוכלי להתמודדץ מחזקת אותך. ולך - בובה = זה בדיוק אותו דבר: רגע (גם אם הוא קצת ארוך) של חולשה. רגע של עצב ותחושת בדידות.... יחד עם זה שתינו יודעות שיש גם ימים אחרים, יש ימים של שמחה, של הנאה ממה שהצלחנו לעשות, של הרגשה טובה...ואפילו של אהבה..... לפעמים אני חושבת שזה לא ממש משנה באיזה צד של האהבה אני נמצאת: של הנותנת או של המקבלת. כשאני נותנת עם כל הלב לא ממש איכפת לי אם מחזירים לי וכמה. אני פשוט נמצאת באהבה. זוכרת שגם לך היו רגעים כאלה, אולי כרגע קשה להיזכר בהם אבל הם חלק מאיתנו. לכולנו יש רגעים קשים ואם נזכור שהכל זמני אולי יהיה לנו יותר קל לעבור אותם. מקוה שבינתיים שתיכן וכולן הצלחנו לעבור את מלנכוליית החג ולחזור לתפקוד ולרגשות אחרים... מחזבקת ודבר חשוב = תודה על החום והלבביות שבהן כיבדתן אותי...
אותי למדו...... לתת! וכשאני נותנת, זה בא מהלב ...... מהנשמה... נותנת בהמון אהבה! כנראה שפעם, החסירו ממני את זה. וכיום...באמת מה שחסר לי זו אהבה. הלבד משגע. הלבד מחרפן. תודה לך על תגובתך.. שמחתי לקרא אותך -כמו תמיד. שבת של מנוחה. שבת שלום בובה.
נעים להכיר אותך, אכן ראיה נכונה , הכל זמני... בנתיים החלטתי לא לצאת מהתפקיד . מה שכן שיתפתי את זו שאחראית עלי במה שאני עוברת ובלבטים שלי והיא היתה מאוד אמפטית והציע עזרה במה שאפשר. שבת שלום וחג שמח לי
בשבילך..... לשאוף אל האופק ללא שם הביטי אל האופק אל המקום בו מתחברים מים ושמיים. הביטי אל האופק ושאפי תמיד להגיע אליו, אל מקום החיבור. וכשתגיעי אליו, תגלי שבעצם נקודת האופק התרחקה, ושוב תביטי אל המקום בו מתחברים מים ושמיים ושוב תשאפי להגיע אליו. כי זו מטרת האדם, להתקדם הלאה, ולשאת מבט אל האופק. הכלל הראשון: אמונה ורצון. הכלל השני: היא להיות "אני". ותמיד להתחשב אחד בשני ויש עוד המון כללים כמו שימחה וחיוכים. אז קדימה, מאמינים בך, ומחזיקים אצבעות!
היי בובנת אני מרגישה כמה קשה לך , כמה את רוצה לא להיות , לחדול , יש לי משהו מאוד חשוב להזכיר לך , יש לך אמא שהיא נשמה טהורה בדיוק כמוך , והיא כבר סבלה המון , נכון ? אז אם את שבורה עכשיו , לכי אליה , תחבקי אותה , תבקשי ממנה שתחבק אותך בחזרה , שתתן לך מהכוח שלה , לכי אליה נשמה , זה יעזור לך , מבטיחה ,ואני כאן כמו תמיד , איתך ובשבילך , מחזיקה לך את היד ,ומחבקת אותך עד שתרגישי טוב , מייאווווו
תודה רבה על תגובתך.. ועל כך שלקחת על עצמך, להזכיר לי דברים שנראים לעין- אבל משום מה אינני רואה אותם. והאמת, שאני יכולה לקבל מאמא חיבוק......אבל אין לי כוח לעשות את זה. מה גם שהמחזור שיתק לי ת'צורה. "ממש בא בזמן" הייתי אומרת! לא סובלת ת'דבר הזה. ובכלל, בשעה 9 בבוקר, קמתי בבהלה, ואני רואה את אחד הפוגעים שלי, במחשב שלי.. כל כך נבהלתי.. פחדתי שהוא לא נגע... ואז אמרתי לו שיצא מהחדר, כי זה מפריע לי. והוא יצא. אבל, החוסר גבולות הזה.. משגע אותי. ובכלל, לא נעלתי את הדלת בלילה, כי ישנתי מאוחר ושכחתי לעשות כך. בקיצור....... הכל שיט! לבנתיים. תודה שאת כאן.. ותודה שאת איתי.... מעריכה זאת עד מאוווווווווווווווווווווווווווווווווווד בובה.
עצוב לי שעצוב לך, היה שמייח פה לפני כמה ימים שעברת את המבחן, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתחווי שמחות ולאורך זמן........ ואל תפסיקי לאהוב ,רק תוסיפי בן אדם אחד לרשימה - אותך בובה!!!!!!!!!! אותך את צריכה לאהוב יותר מכל בכדי שתוכלי להחזיר אהבה גם לשונאייך אז... המון אהבה שבת שלום ,חג שמח ממני-ליז
באמאש'לי ששכחתי מהמבחן הזה.... טוב שיש את הפורום הזה, אם נשים מקסימות.... שמזכירות לי דברים שנראים לי כמובן מאליו...... אז, תודה לך.... זו נקודת אור מאוד חשובה עבורי.... כאחת שלא האמינה שאעבור ת'בחינה... תודה! ואל דאגה, זו עוד נפילה מנפילות חיינו....... אני אהיה בסדר, או שאפשר לאמר שאני "כבר בסדר". אני מוציאה מתחים על בני ביתי, (גיסתי ואחי הגדול)- כך ש.. אני דיי נהנת מכך... אני מעצבנת, הוא מתעצבן... ואני - עשיתי את שלי! תודה לך על תגובתך. יום יבוא.. והתחיל לאהוב גם את עצמי. שבת טובה ונעימה לך. בובה.
