למה קמתי בבוקר עם הרגשה שזה הולך להתפקשש ערב החג,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא מאמינה עד הסוף שאני מוזמנת אליה,לא מאמינה עד הסוף שיקחו אותי כי עדיין אני לא יודעת באיזה שעה אני אמורה לחכות לטלפון מאח שלה לא מאמינה שהיא התכוונה ברצינות ואם זה יתפקשש אני אכנס למיטה שלי ולא אצא ממנה
אם היא אמרה שהיא מזמינה אותך ואם היא אמרה שיבואו לאסוף אותך ואם היא תיכננה את זה שאת תהיי אצלה אז למה לחשוב ישר את ההכיי גרוע? למה ישר לראות הכל בשחור??? חומר למחשבה
קשה לי להאמין וגם אני אמורה לפגוש אותם בנקודה מסוימת והאוטובוסים נגמרים מוקדם היום לכן התחושות האלה אני כאילו נמצאת באי ידיעה והפחד הזה להפגע עדיין שם אולי אני מקדימה תרופה לאכזבה דרך זה לא יודעת
מחשבות ותהיות של ערב פסח... מוכר! טוב שזה רק מחשבות גל יקרה. המחשבות תמיד מטעות אותנו.... תמיד מראות דברים אחרים... קשים יותר. תנסי לחשוב אחרת- אחרי הכל.. אנחנו אלו ששולטים במחשבות. לעיתים זה קשה... אך לעיתים- זה אפשרי. תחשבי על ...כמה הם בטח שמחים שאורחת מגיעה אליהם לחג... אל דאגה בובה, היא לא תאכזב... היא אחלה כמו שרק את מכירה אותה. הסירי דאגה מליבך.. וצאי לסידורים אחרונים. איתך, בובה.
בהתחלה שתקתי ודי התחבאתי בפינות והיא ניסתה לדובב אותי ולדרבן אותי להרגיש נוח לאט לאט התחלתי להפשיר ויותר זרמתי היא ניסתה לתת לי הרגשה של חלק מהם שאלה אותי מידי פעם אייך אני מרגישה, היו רגעים שהחיוך חזר אליי והיו רגעים של עצבות אבל זה היה סדר באמת אחר,לא הרגשתי האוט סיידר הם ניסו כולם שם לתת לי הרגשה של ביחד הרגשתי בטוח שהיא שם עד שבאיזשהו שלב נרדמתי על הכורסא בסלון וזה נדיר אצלי להרדם במקום לא מוכר אבל סמכתי עליה והרשתי לעצמי ללכת עם העייפות ולעצום עינים עכשיו זה מאחוריי ומחכה לסיור הלימודי ביום ראשון לצאת קצת מהשגרה של העיר לראות ולצלם ירוק וללמוד אייך עבר לך לילי הסדר?
