מתחילה להרגיש את החג שמתקרב,הכאב שצובט בלב,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הדמעות שנתקעות ולא מצליחות לצאת תחושת התלישות גוברת,למרות שאני אהיה עם המשפחה של המנהלת שלי והיא מנסה לתת לי הרגשה טובה הנה אתמול היא שאלה אם בא לי מאכל מיוחד שאני אוהבת היא תכין לי זה מרגש מאוד מצד אחד אבל מצד שני זה קשה כי אני לא מרגישה שייכות הם כאילו יחידה נפרדת מלוכדת משפחה ואני שם כי אין לי איפה להיות אני שונאת את החג הזה שונאת את המשפחתיות הזאת רוצה כבר שזה יהיה אחרי אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
היי גלגלוש מה שלומך ? העצב שאת מרגישה , החוסר שייכות , הם מובנים , אך בידך לשנות זאת ,את הרי מכירה את המשפחה הזו שמוכנה להיות גם אם רק לערב חג , למשפחה עבורך ,אז נכון שצובט בלב , אבל אולי תנסי להפוך את החג הזה למשהו אחר , אולי תנסי להתמקד ב.......מה אקנה להם מתנה לחג , ואיזה בגד אני אלבש לערב חג , אני לפחות אפגוש אנשים שאני מכירה גם אם הם לא משפחה ישירה שלי , למה לאכול את הלב ? תנסי לבדוק מהי החצי כוס המלאה שלך עם כל המצב , היית מוכנה לשבת בערב החג עם "משפחה " שמסביבה יושבים פוגעים שלך ? אולי כן , אני רוצה להגיד לך שאני אנוסה עד סוף ימי להזמין אל שולחני אנשים שפגעו בי , כי זו אמי ובעלה ולהם אין כלב שיפתח דלת , אם היא היתה יכולה להגיע לערב חג בלעדיו היה לי יותר קל , אבל זו חבילה שאי אפשר להפריד , ולכן אני כן נאלצת לסבול אותו בשולחן שלנו , היית רוצה להיות במצב שלי ? או שהיית בורחת משם כל עוד נפשך בך ? לא יודעת מה עדיף באמת , כאן איתך מחבקת אותך , את לא לבד מתוקה חתולה
יקרה לי. יכולה מאוד להבין את העצב שפוקד אותך... והשנאה לחג הזה.. אני כולי תקווה שהלילה הזה, יעבור כמה שיותר מהר ובשלום.. ואת, תרגישי בנוח... אם הם לא היו רוצים לארח, הם לא היו מארחים... את אישה מיוחדת, שלא מגיע לה להיות לבד בחג. אנחנו עוד נדבר... איתך בובה.
גל יקרה הינה החג קרב ומגיע... המשפחתיות מורגשת בכל מקום... זה מקשה ומכאיב... ובכל זאת....יש נקודות אור? מקווה שאת מצליחה לראות אותן... חג שמח אידה
