כן זאת אני שכתבתי כאן לפני שבוע שבועיים...

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

07/04/2006 | 23:30 | מאת: טול

רציתי להגיד לכם תודה על התגובות והתמיכה. לא עניתי אישית מיד כי לא יכלתי להכנס... היעוץ הוא לא לגמרי מקצועי... ז"א הוא לא מאירגון שזה הנושא שלו או משהו כזה. הוא מיאש כי אני לא מרגישה שזה עוזר לי יותר מדי... אני לא פונה כרגע לאירגונים מסוימים כי יש לי כל כך הרבה דברים להתעסק בהם וכל כך הרבה דברים לדאוג להם כמו בגרויות הבאות ואני גם מדריכה כך שאני לא נחה לרגע. צריך כל הזמן לשמור על קור רוח. לשמור על ריכוז בי"ס. לשמור על סבלנות עם חניכים, לשמור על סבלנות עם כולם. זה לא תמיד עובד. לפעמים פשוט בא להתפוצץ על כולם. ולגבי ההורים שלי הם לא יודעים שום דבר. אני לא מסוגלת לספר להם. הם יותר מדי רחוקים ממני. יותר מדי. היעוץ הוא לרוב מיועצת של התיכון. התחלתי את המפגשים איתה לפני שלושה חודשים ככה... בסך הכל יש אנשים שיודעים בבי"ס ומחוץ לו... כנראה שחלק מזה זה עניין של זמן... תודה לכם על ההקשבה... 3>

08/04/2006 | 09:07 | מאת: חתולה

היי טול חבל באמת שאת לא מבקרת כאן לעיתים קרובות , הרצף של השיחות איתך הולך ונמוג , כל מה שרצינו היה רק לתמוך בך , תגידי , איך את מרגישה אחרי השיחות שלך עם יועצת ביה"ס , האם את מרגישה שיש לך ממנה תמיכה מספקת ? כי לדעתי זה לא זה , אני לא חושבת שיש לה ממש מושג מה היא צריכה לעשות איתך ,איך לטפל בך , איפה לתמוך בך , היא לא אשת מקצוע , ואני כן חושבת שלמרות כל מבחני הבגרות שאת צריכה לעבור , את כן צריכה להיות מטופלת אצל מישהו /היא , האם יצרת קשר טלפוני עם 1202* ? גם שם יכולים לעזור ולכוון אותך מה כדאי לך לעשות , והענין הזה שאת מדריכה הוא ענין נפלא , טוב להיות עסוקה בכל מני דברים חשובים ,כל זמן שזה לא משמש אותך כבריחה מטיפול בעצמך ,את נשמעת לי כבר עכשיו כמי שמאוד מאוד קשה לה כבר עכשיו להמשיך ולסחוב את כל החיוכים המזוייפים שלה לכל מקום , ואת כל הכאב הזה בלי סוף ,ואת הסבלנות שעוד מאט עומדת לפקוע , אז............, מתוקה , למה שלא תיקחי עצמך בידים , ותעשי משהו טוב וחיוני עבור עצמך ? אם אין מי שיעזור לך בענין , מה לגבי הידיד שלך שסיפרת עליו ? האם הוא נצמא שם עדין ברקע ? האם הוא עדין תומך ? אל תישארי לבד , היכנסי לעיתים יותר קרובות , שתפי ,בכי קשה זה ל ב ד , מחבקת אותך חתולה

08/04/2006 | 22:13 | מאת: טול

קודם כל לגבי היועצת. היא עוזרת. היא די חכמה אני עכשיו מדברת איתי על היחסים עם ההורים שלי כי הרי לא סיפרתי להם. אם אני מסופקת? אני לא יודעת. לא היו לי איתה הרבה מאוד מפגשים ולא מקבלים סיפוק על המפגש הראשון אז... נראה. לגבי 1202 אני עדיין לא ניסיתי. זה... אני לא יודעת אם אני רוצה להתקשר. לא יודעת למה... אני מרגישה שאני לא רוצה. אני החלטתי להדריך בלי שום קשר לבריחה. היום חניכה ביקרה אותי בבית ודיברתי איתה על נושאים לא הכי נעימים... אני חושבת שאני כן צריכה להיות בתפקיד הזה. הידיד שסיפרתי עליו הוא אחד האנשים המקסימים שהכרתי. הוא תומך והוא מקשיב ותמיד נמצא. העניין הוא שאני לא רוצה לבוא אליו על כל פיפס שאני מרגישה כי אז זה יהפוך להיות בלתי נסבל. הוא בנאדם בכל זאת. גם אני שם בשבילו ואני מכירה את הנקודות שצריך להזהר מהן אצלו וזה חלק מהעניין. תודה על התמיכה... 3>

08/04/2006 | 09:30 | מאת:

טול יקרה טוב שאת לא לבד עם הדברים... טוב שהיועצת יודעת....גם אם היא כרגע לא הכי מקצועית בתחום, לפחות יש עם מי לדבר... אני מקווה שאם הזמן תופני כן לאדם מקצועי... ואם הזמן גם תוכלי לשתף את הורייך.... כל הכבוד על הפעילויות שלך...על ההתמודדות שלך... אני מאמינה שהלחץ בפעילויות שלך...משרת ועוזר להתמודד עם מה שעברת... מחזקת אותך כאן בשבילך אידה

08/04/2006 | 22:15 | מאת: טול

הלחץ בפעילויות לפעמים משרת ולפעמים רק מזיק... אבל לומדים לתמרן... 3>