לשחף (והחתלתול שלה) ולכולן

אם נשים את רגשות המשפחה בצד, ממש לא משנה כמה זמן חי אדם. שנה, עשר שנים, ארבעים, או מאה שנים. שהרי לעומת הנצח, הכל מתגמד והופך לאפס אחר עגול. אחרי שמת, הוא כבר איננו וממש לא משנה עבורו כמה זמן היה. גם אין מה לפחוד מהמוות, הרי הוא כמו שינה קצת יותר עמוקה. אבל כל עוד האדם בחיים, כל עוד החיים בידיו, יכול הוא למשוך עוד קצת. לצפות עוד פעם בשקיעה, לשמוע צחוק של ילד, להאזין לשיר מקסים. לראות אדם אהוב... ואז מתגמד הנצח.... שחף יקרה, אמנם זה חתול אך האבה שלך כלפיו לא פחותה בשל כך, בע"ח זה כמו ילד... אמנם זה כתוב לגבי בני אדם אך לדעתי זה תקף לגבי כל היצורים החיים. החלמה מהירה!! נואשת.

וואוווווו אלייך התגעגעתי! שנים... על גבי שנים........... איך בחו"ל? היש מצב שאת חוזרת , מתישהו? ואגב, למקרה שלא ההית כאן.. ואינך זוכרת זו ענבר/ל. מתעלייך והתגעגעתי!!!!!!!!!!!!!!

מה שלומך יקירה? איך המצב? התגעגעתי גם, מאוד!! את יכולה ליצור עימי קשר במייל או במסנג'ר (אני משתדלת כל יום להכנס) יש מצב שעוד כמה חודשים אחזור לארץ, לא יודעת עדיין...זורמת עם מה שהלב מבקש, החלטתי שהפעם לא אתן למוח להחליט, לא אפעל על פי ההגיון אל על פי הרגש מה איתך מתוקה?

איזו הפתעה נעימה!!!!!!!!!! :))))))))))))))))))))) איך את שם? ספרי קצת חוויות.........

איזו הפתעה.....חשבת אליינו מאיי שם..... מה שלומך? היכן את? ספרי קצת... אידה

התגעגעתי! תודה שהצצת ודיווחת! הקורולוציה ביני לבין החתול המדובר שיש לי גם 7 נשמות- מסכנות, אומללות ותועות... תעשי חיים ותבלי בטוב ובנעימים. אני מתבלה- לאט ובטוח.... הנצח שלי הוא כל יום ויום מדרך החתחתים של חיי. נופלת ונושרת כעלים בשלכת לאחר פריחת האזדרחת.. מצפה בכיליון עיניים להאסף אל אבותי...