הזכרות

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

01/04/2006 | 10:22 | מאת: אני

פעם ראשונה שלי פה. חיפשתי מקום לשאול שאלה, שאי אפשר לשאול חברה.... אני בטיפול כבר הרבה זמן. התחלתי את הטיפול בגלל שנאנסתי בילדות , כאב לי ורציתי לטפל בעצמי. לאחרונה בעקבות חלומות התחלתי להיזכר שאבא שלי פגע בי. העניין הוא שהזיכרון הוא תחושתי בעיקר ולא ויזואלי. הבעיה שאני לא מאמינה לעצמי, לא מסוגלת להאמין שאב יעשה כזה דבר לבת שלו. ורציתי לדעת אם יש פה מישהי שעברה תהליך שכזה - היזכרות בטיפול,חוסר אמונה ....

01/04/2006 | 11:54 | מאת: פיה

המשפט "כאב לי ורציתי לטפל בעצמי" הוא משפט חשוב. מאוד חשוב. זה מוזר אבל ממה שהבנתי תוך כדי הטיפול שלי, הזיכרון של תחושות ולא "עובדות" או סיפור מדוייק וכרונולוגי תומך בכך שהיה. כי מי שממציא ימציא סיפור ולא תיאור של תחושות או רגשות. ככה בכל מקרה זה היה גם אצלי . בחלק מהדברים. חלק זכרתי ולא העזתי לספר או לקרא להם בשם. התעללות כזאת בבית שאמור לגונן זה דבר מאוד מכאיב. הכי מכאיב.

01/04/2006 | 15:43 | מאת: ליאור

מה שלומך? מה זה התגעגעתי.... אצלי ברבנות בכלל היה בית משוגעים...נהרסתי מצחוק בקטע ששמים את הגט ביד והולכים עד הדלת....ואני אומרת בקול רם, איזה הזוי המקום הזה, מה אני עושה כאן בכלל....והרבנים נתנו לזה פרוש דתי מקורי, שבגלל שאני אשה אני קלת דעת ורגישה...... אוי יחי החופש....רקדתי על מדרגות הרבנות...והתקשרתי לחזקה...והיה מצחיק לאללה... והייתי בהיי רציני... תשלחי מייל קמצנית.

01/04/2006 | 12:20 | מאת: אסתר

ברוכה הבאה למועדון.... גם מי שממש זוכרת ויודעת במשך כל השנים, כמוני למשל, תמיד חושבת ורוצה להאמין שזה לא היה, שזה לא נכון, שזה לא קרה, שזה לא אמיתי.... הרי לא יכול להיות דבר כזה! לא יכול להיות שאב האמור להגן ולשמור על ילדיו יפגע בבתו בצורה חסרת תקנה כזו... שמחה בשבילך שאת בטיפול. מחזקת אותך לעמוד בכל מה שיעלה. זכרי תמיד שכבר אינך אותה ילדה קטנה חסרת הגנה ומה שקרה, למרות הכאב - קרה בעבר.

01/04/2006 | 16:58 | מאת: גל של שום מקום

מוכר גם מוכר,גם לי זה עלה אחרי הרבה שנים תוך כדי עיבוד על האח שפגע עלה גם אבא הייתי בהלם לא האמנתי שגם אבא פגע בי בהתחלה זה היה תחושות אחר כך תוך כדי טיפול עלו תמונות לא ברורות ואז עלו יותר ברור זה תהליך ועיבוד של הדברים וקשה להאמין או לקבל כי זה נראה לא אמיתי מטורף לא הגיוני, לא מקובל, דבר ראשון תאמיני לתחושות הם לא סתם,הם לא משקרות,ותני לעצמך זמן עיכול וטוב שאת בטיפול כי שם זה המפתח לעצמך וברוכה הבאה לפורום

01/04/2006 | 20:51 | מאת: ליז

אני יקרה, יש ספר שנמצא אצלי מזמן- ובדיוק השבת חזרתי לעיין בו אחרי ששבו אלי הזיכרונות בעצמה רבה. ספר שמביא תאורי מקרים בטיפול ומדבר על העניין של הדחקה ופוסט טראומה זיכרונות וחלומות. מאוד עוזר להבין את מה שקורה במוח שלנו שם הספר "סערת נפש" נכתב ע"י ד"ר יורם יובל מאחלת לך שתמצאי את השקט והשלווה.

02/04/2006 | 09:58 | מאת: אני

תודה לכולכן עם התמיכה וההבנה... אחרי הלילה הארוך הזה כבר לא נראה לי שאני מדמיינת, החלומות האלו והלילות הלבנים, אני בטוחה שאתן יודעות על מה אני מדברת...