החגים המתקרבים מחרפנים אותיייייייייייייייייייי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
פתאום יותר יתמות, פתאום יותר לבד, ואני מפנטזת וחולמת...........על איזה "משפחה" גדולה יש לי............על כל הנכדים שהיו זוכים להכיר אחד את השני...ואיך בסיום ארוחת החג, כל הנכדים משחקים ביחד....ואני ואחיות שלי מפנות שולחן, ואני עם הג"ורה (שיט, איך מבטאים כאן סימני ניקוד???????) שלי מכריחה את הגיסות המפונקות, לקום ולעזור....והשנה הייתי פטורה, כי עברתי ניתוח.... ורק הייתי בולעת, בלי לעשות כלוםםםםםםם... החזקה אומרת שגם החלומות שלי מצחיקים..............אז למה אני בוכה? אני חולמת יותר מדי????????? אוי אלוהים שיקח אותי, היום לפני מחר.
ליאורי.. בעודי חושבת על חג הפסח, נכנסתי לכאן, וראיתי את הודעתך.. יכולה לאמר לך, שאני מאוווווווווווווד מבינה אותך. זה קשה. זה כואב. תקופת החגים- תמיד מסמלת בעבורנו "טריגר" . חג של משפחה.. (שהיתה אמורה להיות באמת "משפחה") לבכות- מותר ורצוי לבכות. כי עכשיו הכל שחור ולא מובן... והמחשבות מחרפנות ת'שכל, ואין מקום לראות את הדברים האחרים.. אז, לבכות נותן שיחרור של דברים.. שכואבים... אלוהים לא יקח אותך מפה- את כאן! את תישארי כאן! ואנחנו איתך... ננסה כמה שפחות להפחית מכאבך... ! כמו כל דבר רע שעובר.. גם תקופת החג הזו תעבור. איתך בובה.
ליאורי נשמה אין כל רע בחלומות , ובטח שלא בכמות החלומות , ואם הם מצחיקים אז עד רבה , אולי היא אמרה לך שהחלומות שלך מצחיקים , כי אולי רק בחלומות שלך את מסוגלת להגיד לגיסות שלך להעיף את התחת , ולקום לעזור......, קשה המחשבה שאת החג לא עושים עם המשפחה , את צודקת , אבל אני לא יודעת באמת מה יותר טוב , להיות רק עם הילדים ולהנות עד כמה שרק אפשר ? או לעשות את החג עם אנשים שאת מרגישה אליהם כמו שאת מרגישה , אני הייתי מעדיפה ללא ספק להיות רק עם הילדים שלי , אצלי המצב שונה , אני חייבת להזמין את אמי ובעלה רק מהפחד שהוא יכול לשתות את הדם שלה , והיא תמות , הוא מסוגל להכל ,אז כזה הוא המצב , לא יכולה להגיד שאני מרגישה יתמות , אבל כן יכולה להגיד שמרגישה חרדה איומה ופחד שהוא יגרום לה למשהו רע , ותגידי לי משהו , את חושבת באמת שזה מה שאת רוצה ? שאלוהים יקח אותך מכאן ? ומה עם הילדים המתוקים שלך ? את באמת תשאירי אותם יתומים מאמא , זה מגיע להם ? מה עשו התמימים האלה שאת ככה מאחלת להם ? אני מאוד מבינה שזה קשה לך , אבל ליאורי ת ת ע ש ת י !!!!!!!!!!! ויותר טוב שתתחילי לחשוב מה את כאמא הולכת להכין לחג הזה שיבוא עלינו לטובה , ואיך את כאמא כן הולכת לפנק את הילדים שלך בחג הזה , ברור ?????????????????? מחבקת אותך נשמה חתולה
גיוואלד, אמה'לה, אויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ממעמקים קראתיך י-ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ומבירא עמיקתא נותר רק מקום לדאייה!!!!!!!!!! נשמה תתעודדי!תתעשתי!נכונו לך ימים יפים מאלו עם התמודדות קלה יותר להשגה לנוכח המציאות הקשה אך המוכתבת והנתונה ושלל התפתחות הסאגה! (ולאור המילים ביננו המבין יבין...) שולחת לך חיבוק חמים ונעים! את חקוקה בלבי ונשמתי. שדה ניר.
בשבוע הבא אתחיל לנקות את הבית...לנקות ולבכות.... כל האווירה הזאת של החג, אני מאמינה שיוצרת אצלי חוויה מתקנת. הילדים נורא אוהבים את החגים, ואני מנסה לתת לחגים תחושה של שמחה וייחוד. למרות שקשה לי. אבל מה שמשמח הוא ש יש כאן חברות נפלאות וזה חשוב. אוהבת ליאור
