יש לי בור בנשמה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

21/03/2006 | 23:36 | מאת: ליאור

אור היום חלף הלך לו, אל תלכי גם את מפה, בואי אמא, בואי אמא, בואי שבי איתי מעט.... לא איני פוחד בחושך, ואיני רועד בכלל, בואי אמא, בואי אמא, שבי איתי עד שאגדל. אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אני רוצה את אמא שאין לי........ולמה אני לא מפנימה שאין לי אמא? רק חור גדול בנשמה שלי, וכלום, כלום כלום לא מצליח למלא, אוי כמה שאני עצובה, אני בוכה.......... אולי אני מבקשת יותר מדי? אולי???????????????????????? אז למה היא ילדה אותי למה??????????????????? מה אני כלב??????????????אפילו כלבה לא נוטשת את הגורים שלה.......... אוי אמא אמא אמא..................אוף כמה כאב מביאה איתה המילה הזאת...........

21/03/2006 | 23:43 | מאת: גל של

כל כך מזדהה איתך ליאור יקרה,כמה המילה אמא מביאה כל כך הרבה כאב,ביחוד החג שמתקרב שתמיד מחדד יותר את החלל את תחושת הריק הזאת וגם אני לא מצליחה להפנים שאין לי אמא היא חיה פיזית לא רגשית ואין לי אפילו מילים מנחמות לך לי יושבת לידך בשקט

21/03/2006 | 23:47 | מאת: ליאור

אני פשוט מדוכדכת לגמרי, אני עצובה, אין לי מילה אחרת להגדיר מה אני מרגישה... תודה שאת איתי... ליאור

22/03/2006 | 03:22 | מאת: שדה ניר

אל מול החלל העצום שמצוי בך למשאלה כה טריוויאלית ואלמנטרית..ומובנת מאליה... .אין לי אלא למלאות את החור/הבור הפעור בך- בנשיקות וחיבוקים ודאגה אמיתית ומכילה ואינשאלה שהחל מעתה והלאה: יתגשם לך כל משאלה!!! אני כאן תדיר למענך אוזני כרויה וידי מושטת לכיוונך! תסייעי בעדי לסייע לך! תחזיקי מעמד ותעלזי ותעלצי כי הנך האנטי תזה של אמך ביחס לילדייך-מאור עינייך!

22/03/2006 | 07:25 | מאת: חתולה

ליאורי נשמה כואבת איתך את כאבך , מבינה מאוד את הכאב ,אם היתה לנו אמא כמו שאנחנו אמהות לילדים שלנו , גם אנחנו היינו נראות אחרת , תנסי לראות את הדברים בכואבים כמו שאמרת לי פעם , בזמנים שלהם לא היה משהו אחר , כך התנהגו כולם , והיו בתים ששם היה אפילו יותר גרוע , הם לא ידעו משהו אחר ,גם כיום הם לא רואים את החיים בעיניים אחרות , אין מה לעשות , ואי אפשר לשנות את המצב , רק עם המון כאב ועצב לחיות את החיים שלנו , ולא להיות כמוהן ,מחבקת חזק חזק , תמיד פה בשבילך. חתולה

22/03/2006 | 23:37 | מאת:

ליאור יקרה, בנות יקרות! אמא מילה שמכילה כל כך הרבה..... הרבה ציפיות... הרבה בקשות... כמיהה... לדבר המושלם.... שיכיל...יאהב...יחבק....יגן....יהיה שם ברגעי העצב וברגעי האושר... ויש את החור...החסך הגדול הרבה כאב... עצב... ולבד והחיפוש אחריה המשך... בדמויות שונות... בעצמנו... ניהיה אמהות...ונחווה אחרת את האימהות.... ניהיה גם תמיד אותן ילדות קטנות משהו שאולי לעולם לא יתמלא במלאו... איתכן מחבקת אידה