מוזר לי.......

הלכתי לארוחת בוקר בבית הוריי, אחותי, גיסי והאחיינית המדהימה שלי גם באו. היה לי כיף כ"כ......היתה אווירה נעימה, הוריי הופתעו מאוד מביקורי, אכלנו צחקנו הרבה רגשות מעורבים בי.....מצד אחד אני כ"כ כועסת עליה ומאשימה אותה בכל הרע בחיי, מצד שני - זאת אמי, לטוב ולרע, כנראה שאני מתחילה לקבל אותה כמו שהיא, ולומדת לקבל את המעט שיש לה להציע לי.... אני כ"כ מבולבלת!!! אני לא יכולה לשכוח את מה שעשתה לי, וחוסר האכפתיות שלה ועדיין לא אכפת לה ממני, בתה הקטנה, אוףף לא יודעת.....אני ממש מבולבלת!!

היי מתוקה איזה יופי שהחלטת כן ללכת לארוחת בוקר אצל ההורים , כך לפחות יכולת לראות את מי שאהבה נפשך , אחייניתך הקטנה והמקסימה ,שמחה מאוד שהיתה אווירה של כייף וצחוקים ,מבינה מאוד את הרגשות המעורבים שלך בתוך הקשר שלך עם אמא שלך ,וזה לא נוגד אחד את השני שאת מאשימה אותה ויחד עם זאת מתחילה לקבל אותה כמות שהיא , מפני שאת מתחילה להבין שאותה לא תוכלי לשנות , ואת עצמך את כן חייבת לעצב ,ואת לעולם לא תעצבי את עצמך בדמותה של אימך , את תהי ההפוך המוחלט שלה , הכאב שלך לעולם יניח לנהוג כמוה ,אני לא הייתי אומרת חוסר אכפתיות שלה , זה חוסר אונים מוחלט מצדה להתמודד עם מה שאת עברת , אז מה יותר קל מזה ? להתעלם מזה , לא היה לא קרה , ואם את מעמידה אותה עם הגב אל הקיר , היא בורחת בדרך היחידה שהיא יודעת , אולי את מסמלת עבורה חוסר אונים , אז היא מתעלמת מאותו חוסר אונים , שזה אומר את , לא באופן עקיף אלה באופן ישיר , והיא הרי גם מסיתה את האחיות שלך נגדך מאותה סיבה , כדי שלא תחשפי אותה במערומיה , כאמא חסרת רגשות , כי אז אולי כולם יפנו לה גב ואו אצבע מאשימה , גם בזה היא הרי לא תעמוד , אז באמת כל מה שנשאר לך לך לעשות זה לקבל אותה כמות שהיא , על כל המגרעות שלה , לראות הכל בברור , ולא לפתח יותר צפיות לשינויים לטובה ממנה , כגודל הציפיה גודל האכזבה , תתמקדי רק בעצמך , טפלי בעצמך ודאגי לעתידך , אלה כן דברים שאת יכולה לשנות אותם רק לטובתך ,חסר סדר בלבול , תתחילי להגדיר לעצמך גבולות רגשיים עם אמך , ותפסיקי לצפות ממנה לדברים שלא תקבלי . חתולה

זה תהליך ארוך ומאוד לא פשוט ללמוד לקבל את מה שיש למרות כל מה שאין אני שמחה בשבילך שיכולת להרגיש היום את השמחה של להיות עם משפחתך אין ספק, הרגשות המעורבים מאוד מבלבלים מקירה את זה מעצמי כל כך טוב אבל עם כל הקושי שבכך, אמא תמיד תישאר אמא ואני מאמינה שאם באמת תצליחי לקבל את המעט שיש לה לתת לך, זה יביא לך עוד הרבה רגעים טובים בהצלחה בהמשך הדרך שחף

המימרה הידועה של 'רחוק מהעיין רחוק מהלב' אכן מגשימה את עצמה. וככל שתמעיטי בפגישות, בשיחות, ביקורים ויצירת קשר עמה תתנתקי רגשית ממנה אך:'דם זה לא מיים' וסמוכני ובטוחני שיום אחד היא תדע להתמודד עמך ועם עברך אל-נכון לא בחוסר אונים מוחלט, לא בהתעלמות ולא בחיבוק ידיים אלא באופן ובמינון הנכון והנבון! אני מאושרת בשבילך שפגשת את אחייניתך- משוש חייך ואהובת נפשך זה טבעי ולגיטימי שאת מבולבלת ורגשותיך אמביולנטים כלפי אמך אך אנא ממך במטותא ממך: שמרי נפשך! אל תתני לה לתעתע בך במקסמי שווא ולהטוטים ולהשלות אותך! כאן תדיר, למענך. שדה ניר. (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((כאב הלב))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

בובי, שמחתי לקרא .. שלמרות הכל.......... כן יכולת לשמוח.. כן לחייך... יודעת עד כמה זה מבלבל.. ומצב לא ברור זה משאיר אותך. אך יקרה, אני מאמינה בך... ויודעת שאת תעשי דברים על פי שיקול דעתך. סומכת עלייך אוהבת אני.

תודה רבה שאתן לצידי, שיהיה לכולכן שבוע מקסים