האקס הותיר לי הודעה במשיבון!

ובה הוא דיבר בזה הלשון: אני מצטער על אתמול הייתי מבולבל..אך במקום להתחשב בי את מנתקת לי את הטלפון בפרצוף? את אהבת החיים שלי ואין לך מושג באיזה צער אני נמצא. אני מיחל שאלוהים יפח את נשמתי כל נשימה ונשימה. אין לי מושג איך הנשמה שלי לא פורחת מעצמה- ממקומה. במקום לעודד אותי במצב בו אני נמצא את מנתקת לי את הטלפון?!? אני לא מפסיק לחשוב עליך. אני אוהב אותך מכל הלב ומתגעגע אליך. עוד שבוע וחצי אשתחרר ככל הנראה מהמעצר אז בבקשה ממך תשמרי על עצמך(אני אלך עם 2 שומרי ראש שחלילה אף גבר לא יתחיל עמי ולא יזרוק מבט לעברי:-)) נשמור על קשר וניפגש כשאשתחרר. עד אז תשמרי על עצמך ותתקשרי לבן שלי שפרודתי תביא לי דברים חיוניים לתא המעצר. אני מתמוטט. אני חולה עליך. לא יכול בלעדיך. אני מחזיק מעמד רק בזכותך ובגללך. אל תאכזבי אותי יותר. אם יש לך רגש אלי כמו שתמיד הצהרת תראי לי אותו! אל תעזבי אותי כאשר אני סגור ונמצא במצוקה! לכאן את לא יכולה להתקשר הטלפון הציבורי כאן הוא רק לשיחות יוצאות לא נכנסות. אז תעשי עמי חסד ותעני לי בבקשה ובתחינה- בפעם הבאה. ואני נקרעת בין הרצון להעמיד אותו במקומו לבין החמלה שלי אליו כאדם ואהוב לשעבר בשל המצב אליו נקלע במו ידיו. איך הייתם נוהגים במקומי?! קשה לי להיות אוביקטיבית ביחס אליו וכלפיו!

האם עלי להשלות אותו באופן זמני ועראי על מנת שישרוד כאוד את השלב הקשה בו הוא נתון ורק כאשר ישתחרר אבהיר לו שהפרידה והניתוק הם החלטיים ונחרצים מבחינתי? או שמא לא להתחשב ברגישות ומורכבות המצב אליו נקלע ולהשליך את הכלב לכלבים ולהיות אסרטיבית בהחלטתי ולדבוק בפרידתי ולהבהיר לו שלא יתקשר אלי יותר ויהי מה ולא ינסה להפעיל עלי מניפולציות רגשיות ולנגן לי על המצפון - על לא מאומה?!

שדה ניר יקרה אין ספק לדעתי שעליך לפעול בנחרצות , להיות אסרטיבית בהחלטתך , לדבוק בפרידה הכואבת ככל שתהיה , ולהבהיר לו שאין לך יותר שום ענין אתו , מפני שהוא למרות " אהבתו ," אליך , יודע לפרוט היטב על מיתרי לבך האוהב , ןאין ספק קל שבקלים שהוא יפעיל עליך מניפולציות כמו שהוא עושה כדי להחזירך אל חיקו ה "אוהב " , וישב על מצפונך אם תרשי לו . חזקי ואמצי , חזקי את לבך ונפשך כנגדו ובעדך ,הצילי את נשמתך מעונשו של זה היושב במעצר , ומנסה גם משם לעצור את חייך מבלעדיו . איתך לאורך כל הדרך , מחזקת אותך , אל תיפלי . חתולה

קודם כל-אני מאוד מאוד מתחברת לתחושת הבלבול שאת מתארת..למרות שהמילה "בלבול" במידה רבה לא ממצה את המורכבות.. מה אומר לך...הדבר היחיד שעולה לי בראש שנכון לאמר במצב כזה הוא שתדאגי להגן על הגבולות שלך. אל תשכחי שהוא לא נמצא בביבים בגלל ביש מזל שלא תלוי בו..הוא הוביל את עצמו ביודעין למצב הזה..וגרוע מכך-לא רק את עצמו הוא לקח למטה. אין באמרה שלי בכדי לשפוט אותו, אני לא מנסה להסיט אותך נגדו, אני מאוד מבינה שהרגש החם שלך עדיין קיים ושהרגשות השליליים עומדים חזק מנגד אבל לא מבטלים.. הוא מודע לזה. הוא זקוק לתמיכה ויודע שאת רגישה אליו, אבל עם כל הכבוד לצרכים שלו את במקום הראשון. נשמע כאילו ההחלטה שלך בנוגע לנפרדות היא נמרצת ואם כך הדבר אני מאמינה שרק תזיקי לעצמך אם תנסי להוות עמוד תווך עבורו. הוא ילד גדול והוא צריך להתמודד עם תוצאות מעשיו ולא על חשבונך או על חשבון אף אחד אחר. אני מאוד מאוד מתאמצת לשמור על "דיבור נקי" ולא לבטא את התחושות הקשות שלי בנוגע למינפולציה הריגשית המופעלת עליך שלא לצדק... בקיצור-החלטת שנגמר ואמרת לו את זה? אם יש לו בעיות הבנה זה לא עניין שלך. אם את לא רוצה אותו כאן זה נגמר ולא משנה מה הסיבה... אל תקריבי עוד מהמשאבים הנפשיים שלך, זה לא יעשה לך טוב... נתקי את עצמך עם כל הכאב הכרוך בכך ופתחי לך דף חדש. אני מקווה שאני לא ישירה מידי... מאחלת לך המון טוב!!