להיות חולה "טריגר",

הדבר שהכי חרוט לי שהייתי חולה זה המרחק שאמא שלי היתה שמה ממני שחלילה לא תדבק,שאני יהיה בחדר שלי במעצר מיטה,שאני לא אשב לידם בארוחות,היו לה פעמים שהראתה אמא דואגת אבל לא הרבה,משפעת היא בכלל הגלתה אותי לבית אחר,ועוד מי עם אבא שישמור עלי, אחי היה בחול והדירה השניה היתה ריקה אז היא אמרה לי ללכת לשם עם אבא בכלל שהייתי חולה אסור היה לי להשתעל הייתי צריכה להחנק בתוך הכרית,כי אז היה באות הצעקות שאני מפריעה לה לישון אני קוראת את מה שאני כותבת ולא מאמינה לעצמי,היא פחדה להיות חולה,היא פחדה להתקרב אליי,היתה אומרת לאבא לטפל בי,לא ידעתי מה זה החום והפינוק שחולים,את המילה החמה,הספל תה,החיבוק,מאמא אבל את אחי היא פינקה שהיה חולה, כירכרה סביבו,דאגה לו,לא הגלתה אותו מהבית אני שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

משתתפת בצערך, כאבך ובגיא תוגתך. המציאות עולה על כל דימיון : נשגב מבינתי איך אמא מסוגלת לההפך למפלצת דווקא בעת שכה זקוקים לה ותלויים בה ולנהוג איפה ואיפה בילדיה- יוצאי חלציה..שארי בשריה הקרובים לה ביותר... ואני תוהה ותמהה איך חרף התשתית הסביבתית הקלוקלת יצאת כה אנושית, הומנית, סולידרית ופילנטרופית אמפאטית ורגישה?! האישיות שלך אינה מובנת מאליה ואני מעריכה אותה ביתר שאת! חזקי ואמצי ותהיי בריאה

נכון המציאות עולה על כל דימיון,את יודעת הרבה פעמים שאלתי את עצמי אם אני ילדה מאומצת כי לא יכולה להיות התנהגות כזאת מצד הורה ביולוגי,אבל מסתבר שגם הורים ביולוגים פוגעים ואייך יצאתי מהגהנום הזה כמו שאני ,אני לא יודעת לתת את התשובה,יצאתי ותודה על המילים שמחממות את הלב

כן יקירתי , ישנן אמהות שהן אמא רק בגלל שכך למדנו לקרא לה , וישנן אמהות שהן מוכנות לתת את הנשמה , אימך אינה מהסוג השני , גם אמי לא , מה לעשות ?? צריך להתמודד עם זה , להפנים את זה , ואני בטוחה שאת לעולם לא תהי כזו , אם רק יתנו לך . וכשאמתי להנות מחופש מחלה התכוונתי שבאמת תנוחי , מהכל , אבל אי אפשר באמת לנוח נכון ??? החלמה מהירה מתוקה חתולה

אמא כמה מילה מכילה עוטפת ומגינה,אבל לא האמא שלנו,לא שלך לא שלי ואני מנסה להתמודד עם החסך הזה,אפילו היתה תקופה שניתקתי קשר איתה עד שקרה לי כל ההתפרקות וחזרתי לקשר איתה,וגם הקשר הזה הוא לא קשר של אמא ובת,משהו טעון ורחוק והייתי אמא לפרק זמן קצר ובאמת לא הייתי כמוה,שהחזקתי את בני בזרועותיי הרגשתי אייך כל הלב מתמלא אושר ורצון להעניק לו להגן עליו לעטוף אותו ולנוח פיזית אפשר אבל לא הראש כי המחשבות מתרוצצות בלי סדר.