ימים קשים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
פשוט קשה..נותרתי משותקת נפשית...והמטפלת שלי לא נמצאת איתי..בשום מובן..גם כשאני יושבת מולה בטיפול.... דמעה
יקרה, מצטערת לשמוע! ומאוד מזדהה... הימים קשים! הלילות קשים! והחלומות גם! (כן, שוב חלמתי על זה!) מה אומר לך, כולי תקווה שהכאב יתמעט ! בוקר של אור שיהיה לך! איתך ענבר.
דמעה יקרה, התנודות האלה במצב הרוח...כל-כך מבינה אותך. ולמה את מרגישה שהמטפלת לא איתך? היא שותקת בטיפול? או שלך אין אומץ להוציא החוצה? הכי טוב לדעתי, שתנסי להעביר לה, לאט ובדרכך שלך את התחושות שלך.... שולחת לך חיבוק של אהבה והערכה גדולה, את בן-אדם מדהים....
יקרה שלי, צר לי שאת כואבת , גם אם זה קשה (ואני יודעת שזה לא קל ), תנסי להתחבר לכוחות שלך ואני יודעת שיש לך! תראי, השמש מחייכת אליך ( בכל אופן שבת"א יום שמשי ונעים ) יש את הימים האלה בטיפול של שתיקות ואי הבנה, זה מוכר, תני ללב שלך לדבר ולבטא את עצמו בפני אנשים אנשים שעושים לך טוב. תנסי לחייך למרות הכל מתוקה, תאכלי שוקולד מתוק שימתיק את ליבך.....ותחייכי ....... פה איתך תמיד כאב הלב
כל כך איתך.... נזכרת איך היו לי ימים כאלו מול המטפלת ואפילו לא ידעתי להגדיר מה קורה בכלל ומה קורה לי בפרט... מעולם לא היתה לי יכולת הראיה והניתוח הנפלאות שיש לך....כך שלא ידעתי מה בעצם קורה עד שהבנתי שבעצם מה שהכי חשוב הוא שקודם כל אני אשפוך את מה שמעיק עלי ואז נראה מה יקרה... וכך אחרי קבלת ההחלטה פשוט דברתי על כל מה שרציתי להוציא ולשחרר. מה שקרה הוא שהמטפלת (ולדעתי אף מטפלת אחרת) לא יכלה להתעלם - כי פשוט שמתי דברים על השולחן כי זה מה שהרגשתי שאני חייבת לעשות אם אני רוצה לשנות, להתקדם. וברגע שיש דברים על השולחן קשה להתעלם מהם ...וגם אם מתעלמים מהם פעם אחת אח"כ זה כבר ממש בלתי אפשרי להתעלם לא יודעת אם זה יכול לעזור לך, אבל תמיד הרגשתי בטיפול שאם אני רוצה שמשהו יקרה אני צריכה לגרום לזה לקרות. כי אף אחד לא יעשה את העבודה במקומי גם לא המטפלת הכי טובה בעולם.... מקוה שאת מצליחה לראות איזה שהוא אור בקצה המנהרה מחזבקת
