טריגר - אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אחרי טיפול, כ"כ קשה, אומנם קבלתי כלים חדשים וזה עזר, אבל מהבוקר התמונה מלפני 18 שנה חוזרת ומהדהדת בי, כמו כדור פינג פונג..... לא רוצה להזכר, מפחדת כ"כ אבל זה לא מניח לי!!! מחשבות כמו : אולי זה לא קרה? אולי זה לא חמור? אולי אני ממציאה?? אני רק זוכרת שזה לא היה נעים, תחושה מוזרה, אבל אני לא מצליחה להזכר!! אני נזכרת בעוד משהו ואז הקול הרע מחלחל בי ואומר שזה לא קרה! למה? מה קרה שזה פתאום עולה? רוצה להיות בסדר, משתוקקת להיות חזקה כמו ברזל, אך הברזל מתחיל להחליד, ואני נמסה מבפנים. אני מרגישה שאני חוזרת 9 שנים אחורה, לנעורים שלי, שלא סמכתי על עצמי ופחדתי שאני משקרת או ממציאה, החרדות תוקפות אותי ואני חוזרת כ"כ הרבה שנים אחורה, אני מרגישה שאני חוזרת להיות כאב הלב הקטנה. זה קרה או לא??? אוף אני מרגישה שאני עומדת להשתגע!! שזה ילך ממני! זה לא מניח לי!! דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי רוצה ל נ ש ו ם ! ! !
מצטערת לשמוע שהטיפול היה קשה... שהזכרונות מציפים ומכאיבים.. מכירה את התחושה ..שכביכול זה לא קרה.. שכביכול את משקרת... אבל זה קרה... וכל התחושות.. וכל הרגשות שעולים... ואפילו הזכרונות הכי קטנים, מראים על כך ,שאכן פגעו בך לצערי! אינך משקרת.. אינך ממציאה- חשוב שתזכרי זאת, וחבל לך להעמיס עלייך עוד רגשות וכואבות... בנוסף לכאבך הנוכחי... שכה גדול! והפחד להזכר בכל אותם זכרונות.. מאמי, מנסיון.. הזכרונות אן כואבים.. ויושבים על ליבנו... ולעיתים באים בפלאשבקים נוראיים וללא יכולת לנשום.. וגם לא מעקלים את הנעשה בנו.. בגופינו.. אך, כאב הזכרונות - מתגמד לו... עכשיו אומנם זה נראה - כאילו כולמך חרב עלייך.. אבל עוד כמה ימים.. עוד כמה טיפולים.. הזכרונות יקבלו אצלך פחות מקום כואב... ! שוב- מניסיון...! ונכון.. את פוגשת את "כאב הלב" הקטנה... וזה קשה! וזה כואב! אבל אולי לאט לאט תוכלי להבין את "כאב הלב" הקטנה ... שלא ידעה .. שסבלה! יהיה בטוב מאמי.. מקלחת חמה כוס שוקו ואם את צריכה אותי .. אני פה! במסנג'ר .. וגם בפלא'.. ! איתך ענבר.
את האמת את יודעת. בילדותך לימדו אותך לא לראות אותה..והרי אם תראי אותה את גם הם יאלצו להתמודד איתה וזה היה עבורם קשה מנשוא.. אינני חושבת שהם התכוונו להזיק לך, קשה במצב של הדחקה (בו היתה משפחתך) לחשוב קדימה על הנזקים שהם גורמים לך. עכשיו את כאן, מתמודדת עם מה שנכון היה להתמודד איתו בזמן אמת..אבל את יודעת מה-טוב שהגיעה הנקודה הזאת עכשיו, כשאת בחורה צעירה ודרכך לפניך. את תתמודדי עם זה, תעברי את זה עם כל הקושי והכאב ותמשיכי הלאה. עשי טובה לעצמך, אל תדברי את הקול שלה...("אני מגזימה, אולי זה לא היה נורא, אני ממציאה..."). לראשונה בחייך את נותנת לקולך לבקוע והוא כולו אמת זכה ואת יודעת זאת. התחילי בוקר חדש!!