עצוב לגלות

ופתאום את מבינה למה את נשארת חולה זה לא בגלל השליטה על הגוף ולא בגלל הרצון בתשומת לב ולא בשביל הרזון ולא בשביל שום דבר אחר המחלה הזאת יש בה כוח אבל לא עלייך אלא הרבה יותר על הסביבה פתאום את מבינה שכל עוד את חולה את יכולה לנהל את הבית גם אם זה ממרחק של אלפי קילומטרים וגם אם זה מהחדר הסמוך הכוח הוא שלך את יכולה לכופף את העמוד הכי חזק בבית כולם אפר לרגלייך רק שתאכלי דבר לא מעניין אותם יותר ואת יכולה לשלוט ביד רמה על כולם מבלי להוציא מילה רק לסובב את הראש למול הצלחת וכולם בידייך.. חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין.. עצוב שזה מה שגיליתי לא כותבת כמעט ואת זה לא יכולתי שלא...

תודה לך על האומץ להביא לכאן את מה שאת מביאה..אין לך מושג כמה את עוזרת לי לראות ולהבין את התהליכים שעברתי מול הבת שלי שסבלה מאותה המחלה...בגלל המילים שלך אני יכולה היום להבין מה שלא ממש יכולתי לראות בזמנו..וכן...זה באמת עניין של כוח..וגם היום יש ביני ובינה לא מעט מאבקי כוח... מתפעלת ממל ומהכוחות שלך..ומתגעגעת דמעה