טיפול...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפעמים כל כך קשה בטיפול..אני מתנתקת...המטפלת מתנתקת..אנחנו יושבות אחת מול השניה ומדברות על שטויות..ואני רואה איך היא משתעממת ממני...מחכה שכבר יעבור הזמן ואני אלך כבר...והזמן שבדרך כלל טס לא זז בכלל...ולי מתחשק לצרוח כי היא לא רואה אותי ולא שומעת אותי הפעם...אבל אני ממשיכה לדבר בשקט..על שטויות..והיא ממשיכה לענות בשקט...מתסככלללללללללללללללללל וקשה לי כבר...... דמעה
מזדהה איתך חמודה, אני בטוחה שלכולנו זה קורה מדיי פעם.... יום מקסים
דמעה יקרה,, יכולה מאוד להבין אותך.. אך, זה לפעמים מדברים על דברים אחרים... כי קשה להכנס באותו רגע לאירוע מסויים... אבל חשוב לי לאמר לך! שהיא איתך! היא שומעת/ מקשיבה! ולא משתעממת... היא איתך! ורוצה בטובתך... ואיתך בקצב שלך! ואם אינך מסוגלת לדבר, את יודעת.. תמיד תוכלי לכתוב לה! יומטוב יקרה! בובה.
כל כך מבינה ומכירה את מה שאת מתארת.... זוכרת שכשהבנתי שזה מבזבז הן את זמני ואת כוחותי ולא מביא אותי לשום דבר - החלטתי אחרי התלבטויות ארוכות וקשות עם עצמי, להפסיק לזרוק את האחריות על המטפלת. הבנתי שאם אני רוצה שייצא לי משהו טוב מהמפגשים אני צריכה להביא את מה שאני רוצה באמת לטפל בו ולשים את הדברים על השולחן עם כל הקושי. יודעת כמה זה קשה - אבל רק כאשר לקחתי באמת אחריות על הטיפול שלי בעצמי - התחילו הדברים לזוז. זה מאד מאד קשה לראות את זה ועוד יותר לעשות את זה, אבל מצאתי שאם אני רוצה לחיות יותר טוב עלי לקחת אחריות על הרבה תחומים בחיי וזה אחד מהם. בהצלחה לכולנו, מחזבקת
