הצלקת שבתוכי/ טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

08/02/2006 | 13:19 | מאת: ענבר

נגעת בי ונכויתי, נותרה בגופי צלקת אדומה, מכוערת ומגעילה, מוטבעת בבשרי החם למגע. נסיתי להפיג את תחושת הצריבה, לקרר, להדחיק, לא להביט, לא לחוש את הכאב הנגוע, אך לשווא. הלכתי למקומות אחרים, מחפשת מומחים שהצליחו לקלפה, להותיר את עורי רך למגע, ושמחתי שלא נותר סימן. אבל פתאום הרגשתי כאב חד, צלקת שאין לה תיאור וצבע תקועה בליבי. וניתוח לא יעזור להוציאה כי מגע "אהבתך" – כה צרב ואכאיב.

08/02/2006 | 22:56 | מאת: חתולה

עינברוש יקרה איתך בכאבך על כל הצלקות הכואבות שנשארו חרוטים , בעורך , בליבך בנישמתך ,נכון ששום ניתוח לא יכול להסיר אותם , אבל את בטיפול , ותוכלי לגמד אותם עד כדי מצב שתוכלי לחיות איתם , זו הדרך יקירה . שלחתי לך תשובה במייל , חיבוק מרגיע , שיהיה לך לילה שקט חתולה

08/02/2006 | 23:12 | מאת: ענבר

אין לך מושג כמה התגעגעתי ......... חושבת עלייך .. ודואגת לך! אני הרבה יותר טוב מאתמול ומהיום...הצלחתי לצאת מהתהום שהייתי בו......... והצלקות......... ישארו.. ללא אפשרות להעלים אותן... הטיפול, מקווה שזה יעשה את פצעיי, לפחות כואבים..... מה שלום אימך? ומה שלומך את? אוהבת, אני.

09/02/2006 | 22:16 | מאת:

הכאב של הפצע.... של הצלקת שמחלימה.... לעיתים כואבת.... ולפעמים יותר... היא עדיין זקוקה לטיפול... ורפוי... ענבר היקרה עם העקשנות והיכולות שלך.... אין לי ספק.... שתצליחי להגיע למקומות פחות כואבים... מקומות הרבה יותר טובים איתך אידה