נשארה לי עוד שעה אחת של שפיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין לי מילים איך לברך את הפורום הזה , על שהוא קיים , זה הלילה הראשון שישנתי בבית מאז שאמי אושפזה , וכל ימי הטירוף האלה שעברתי , ואני עדיין צריכה לעבור , כי זה עוד לא נגמר , אז ניצלתי את שעות הבוקר כדי להכנס ולקרא את כולכן , כי אני זקוקה לאיזושהי אחיזה במציאות העגומה העכשבית , והרגשתי כמה אתן חסרות לי , בין הריצות המוטרפות של להיות בכלל בבי"ח , שזה בפני עצמו דבר מאוד כואב עבורי , לרוץ במסדרונות , מחדר ניתוח אחד , למנוחה של שעתיים , ושוב טיפול נימרץ , ואז שוב וליתוח נוסף , ולהישאר שם גם לישון על כורסת עץ לא נוחה , ומי בכלל יכול לישון שם , עם כל האורת האלה והרעשים האלה , ולראות כל רגע מיטה אחת מיתפנה ועוד שלוש נכנסות במקומה , אלוהים , הטירוף הזה חייב כבר להיגמר , אם לא , אז אני ניגמרת . לא ראיתי את הבית כבר כמה ימים , אתמול חזרתי לישון ,והבוקר בקושי גרדתי את עצמי מהמיטה , ולפי השעון שלי , נשארה לי רק עוד שעה אחת של שפיות , כי אני צריכה לעבור דרך הבית של אמי , ולבשל לו ,,, לזבל הזה שפגע בי במשך כל-כך הרבה שנים, ונהיה רק הוא ואני בבית לבד , זה לא שאני חוששת שהוא יעשה לי משהו , כיום אין לו סיכוי , אבל הסיטואציה הזו של שוב להיות שם רק הוא ואני , והשעון מתקתק.......... .........., והשפיות שלי בגלל הזכרונות , וכבר יש לי כמו התקף חרדה בדרך ................. למה אני , למה זה קורה לי עכשיו ????????? , ומשם שוב לבתי"ח , מי יודע עד מתי , הלוואי שתשתחרר כברררררר , אני מתמוטטת ,רוצה חזרה הביתה , את החיים שלי , את הטיפול שלי ,את כל מה שאני רגילה אליו ,רוצה לחזור לפה , רוצה ............... , אבל עכשיו אין . ושוב אני מוכחרה לרוץץץץץץץץץץץ ,מאיפה לוקחים כח שאין ????????????? מחבקת את כולכן , מתגעגעת אליכן מאוד , אתן חסרות לי כדי לאזן את חוסר היכולות שלי עכשיו , אבל זה מה יש . חתולה עייפה מאוד

יש אימרה כזאת "צער גידול הורים" וזה מה שאת חווה עכשיו... מבינה את הקושי שלך לחזור אל המקום הפוגע....כל-הכבוד לך על תעצומות הנפש שלך.... גם אנחנו התגעגענו אלייך....וטוב שחזרת אלינו. מאחלת לך המון ימים שקטים, ונטולי דאגות..... מחזקת אותך, ליאור

היי ליאורי האמרה הזו על צער גידול הורים היתה אולי יכולה אולי להיות משהו אחר , אולי משהו נורמטיבי , אם הם היו אנשים נורמליים , כי אני מאמינה שישנם כאלה , למזלי הרע , כמו עוד המון הורים של בנות כאן בפורום, הוכח שהם מעטים , ולכן יקירתי את מאוד צודקת ,זה כואב מאוד , את קוראת לזה תעצומות הנפש , כן , יתכן , אני עדיין מרגישה שזה השרדות , ויודעת עוד משהו , היום גיליתי שעם אדם עיוור , וכמעט חירש ,וגם צולע , הוא ה....פוגע , ( לא מה שהיה פעם ), במצבו הוא לא יכול לעשות מה שעשה אז . אז נכון שהיה קשה , מאוד קשה , אבל ממקום אחר , מהזכרונות , ועל זה אני עובדת כדי לצאת משם , לצאת מהזכרונות , סהדי במרום על אפו וחמתו אני אצא משם וידי על העליונה , ושהוא יתפוצץ , אמן !!!!!!!!!! לא מזמן הגעתי הביתה , ונראה לי ששוב אני לא אצתרך לחזור לישון באיכילוב . גם אני מקווה כבר לימים יותר שקטים , למרות שזה עוד יקח זמן . תודה לך יקירה , שתערב לך שנתך . חתולה עייפה מאוד

חתולונת יפה! את חסרה לי כ"כ ואני כ"כ מתגעגת אליך!! עוד קצת מתוקה..........עוד קצת והשבוע יעבור תחזיקי מעמד חתולה יפה!! תכנסי למייל............. אוהבת מאוד מאוד כאב הלב

כל כך כאב לי לקרוא על מה שאת עוברת בימים אלה כל כך הייתי רוצה לעזור!!!!!!!! למה הכל נופל עלייך???? אין קרובי משפחה אחרים שיכולים לעזור בכל זה? תאפשרי לעצמך כמה שיותר מנוחה תתחשבי בצרכים שלך תשימי את עצמך במקום ראשון למה את חייבת כל הזמן להיות איתה בבית חולים? הרופאים יסתדרו גם אם לא תהיי שם כל הזמן את יכולה לבוא לבקר ולא לחיות שם!!!! מקווה שכמה שיותר מהר תמצאי את עצמך בבית עם משפחתך מחבקת שחף

היי שחפונת מצטערת שהכאבתי לך , אבל זה המקום השפוי היחיד שהיה לי לאן לפנות , תודה מתוקה על הרצון לעזור , זה מחמם את הלב , וכן , ישנם עוד אנשים במשפחה , שאולי היו יכולים לעזור אם הם היו איתם בקשר טוב , אבל מה לעשות שאחות אחת שלה גרה באשדוד , והשניה מגדלת את הנכדים , ואח שלה בעצמו אדם חולה , ולאף אחד מהן , תסלחי לי על הביטוי , לא מגרד הת.... ת לבוא לטפל בה , בעלה אדם נכה , נכון להיום הוא עיוור , פיסח , וכמעט לגמרי חירש , אז מי נשאר כדי להשלים את המשולש הזה ? לא היו הרבה ברירות , אם בכלל , מפני שברגע שזזתי ממנה , היא נכנסה להתקפי חרדה , וכל המכשירים שהיתה מחוברת אליהם השתוללו , היא סמכה על הרופאים , אבל היא פשוט לצערי מאוד תלותית , אז מה שנשאר לי לעשות , זה לשבת לידה , להחזיק לה את היד , ולהרגיע אותה בכל פעם מחדש , כך היא הרגישה מוגנת ובטוחה , בדיוק כמו שהיה הבן שלי הקטן שם לפני שנתיים , למען האמת , פשוט זה קורע את הלב לראות אדם מבוגר , שוכב ככה בחוסר אונים , ומצפה שמישהו יחזיק לו את היד רק כדי לא לחוש בדידות ,מידי פעם ליטפתי אותה , וראיתי דמעות בעינים שלה , אפילו ניהלנו שיחה שיתה מאוד משמעותית בישבילי , דווקא על בעלה , ולא תאמיני אם אגיד לך שבסוף השיחה היא הודתה , שהיא טעתה , כן , שהיא עשתה המון טעויות איתי ,ולא הבינה את המצב אז כמו שהיא מבינה אותו עכשיו ,תארי לעצמך שלא הייתי נשארת שם איתה , ולא מחזיקה לה את היד , את חושבת ששיחה כזו היתה קורת ????? , אז לא , אז יצאתי שכר ברווח ולא בהפסד , כי בשום מקום ובשום מצב אחר לעולם היא לא היתה מודה שטעתה , אני בטחה בזה כמו שאני יודעת בוודאות שכשהיא תחלים , היא תחזור לסורה , כי בעלה משפיע עליה , והיא לא יכולה עליו , אין מה לעשות , לכן נשארתי שם , לכן לא היה אף אחד אחר שיכול היה להחליף אותי בתענית הזו , אלה הם החיים . תודה לך יקירתי על הדאגה מקרב לב , מקווה שיהיו לך לילות רגועים ושתצליחי להתגבר לבד על הלבד , זה קשה אין ספק ,אבל את לוחמת , ואת עושה זאת אך ורק למען עצמך . ליל מנוחה חתולה מאוד עייפה

מילים לא יוצאות לי כרגע, אבל חיבוק מהלב יש (((((((((((((((((((((((((((((((חתולה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) תחזיקי מעמד