ולכאורה...אולי טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

06/02/2006 | 21:37 | מאת: דמעה

הכל אמור להיות עכשיו קל יותר...ואני עדיין מוצפת..עדיין מרגישה שאני טובעת...עדיין מפוחדת..למה זה לא עובר???? ואיך יכול להיות שאני רוצה עכשיו דווקא את אמא שלי..עד עמקי נשמתי..איך אפשר לרצות אחת כמוה לידי??אחת כמוה נוטשת? משוגעת?ואולי אני רק רוצה אמא...מרגישה כמו ילדה קטנה ואבודה שעומדת וצורחת בכל הכוח רוצהההההההה את אמאאאאאאאאאא שליייייייייייייייייייייי!!!!! דמעה

06/02/2006 | 22:48 | מאת: ליאור

כל-כך מבינה את הצורך באמא, ודווקא ה "אמהות" מהסוג שלנו שהיו הכל חוץ מאמא גורמות לנו לכאב לב ענק....אני כל הזמן אומרת לחזקה, שאני מרגישה בור גדול בנשמה שלי....בגלל שאין לי אמא... אבל יש לי חברות מקסימות, ואת אחת מהן, והחברות שלי הן באיזה שהוא מקום המשפחה שלי....אז גם אני עכשיו חלק מהמשפחה שלך ברשותך כמובן...... לילה-טוב יקרה שלי.... לילה טוב אשה נהדרת ומקסימה....

06/02/2006 | 23:12 | מאת: דמעה

06/02/2006 | 22:56 | מאת:

כי זה הצורך הכי בסיסי שלנו.... כיצורים אנושים ....ילדים....שמתגעגעים כל הזמן לרחם...לשקט לשלווה.... לבטחון האין סופי.... ואמא מייצגת זאת גם כשהיא לא מעניקה זאת. והיא תמיד תיהיה שם ...כגעגוע ...של חום ואהבה איתך אידה

06/02/2006 | 23:06 | מאת: דמעה

נראה לי ממש כואב להמשיך לחיות עם כזאת כמיהה כל הזמן...רוצה להפסיק להתגעגע..להפסיק לחפש אמא כל הזמן..אבל איך עושים את זה?? דמעה