לא רוצה ללכת לעבודה,נמאס לי לשרוד,רוצה להשאר בדירה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בתוך בועה לא יודעת מה עובר עלי,לא יודעת מי אני כבר בעצם,
ללא מילים, רק חיבוק של אהבה, שיקח ממך את הכאב... תנסי ליצור קשר עם גורם טיפולי.... אולי משהו יוכל לעשות מעט יותר מתמיכה בפורום שהוא טוב בפני עצמו, אבל לא עמוק מדי..... גל יקרה שלי. עוד תיראי את האור....
עולים לי עכשיו דברים מתחדדים דברים אחרים,בזמן האחרון הרבה דברים מעלים לי טריגרים וזורקים אותי אחורה,והאור ליאור נראה כל כך רחוק
תתעלי מעל עצמך בכדי לא לשקוע במרה שחורה- במלנכוליה שתלפות אותך ללא מוצא... אל תתני למעגל הקסמים-המעגל הסגור להוליך אותך! כל עוד רוחך בך- תשלטי בעצמך, בחייך, ובעור שינייך! כי את מסוגלת!והוכחת לנו כבר רבות-מעל ומעבר....
גיבורה סידרתית,אני לא מרגישה ככה,אולי חרדה סידרתית כי בזמן האחרון יש לי התקפי חרדה מכל דבר כמעט,מברקים ורעמים,מסכין,מרופא שינים,למה אני לא יכולה לחיות בלי השדים האלה,בלי המהמורות האלה,למה אני צריכה על כל דבר לחרוק שינים להסתתר,להכנס לסיוטים וכרגע לא מצליחה לשבור את זה
גל יקרה מה שלומך? מקווה שיצאת מהבועה... לא וויתרת וכן יצאת לעבודה.... מחזקת אידה
יצאתי מהבועה לעבודה כי כעסו עלי שלא באתי כמה ימים,אז לקחתי מונית כי לא הצלחתי לעלות למונית שירות,חטפתי שטיפה בעבודה,משני הבוסים שלי כל אחד ניסה לנער אותי יותר למרות ההסברים שלי למה לא הגעתי בחזור נכנסתי לחרדה לא ידעתי אייך אני חוזרת הביתה,אייך אני עולה לקו 51 זה נראה לי כמו מילכוד ואין לאן לברוח,וגם התחושה של הסכין התעצמה,אז הבחור שאנחנו בקשר לקח אותי הביתה והוריד את מפלס החרדה,עד מחר שוב אני צריכה לצאת ולהתמודד עם החרדות האלה לא יודעת אייך אני שוברת את המעגל הזה של לעלות חזרה למונית שירות הגוף שלי נכנס ממש לקיפאון ובחילות וכל התחושות הנלוות אני מרגישה חוסר אונים מול הפחד שעולה ומחזיר אותי לאחי שאיים עלי עם סכין גדולה :-(
