עץ משפחתי "טריגר"

שאני עושה סקירה על העץ המשפחתי שלנו בעצם אין משפחה היא נפוצה לכל עבר משני הצדדים,אין קשר בכלל העץ שלנו גדוע,אין שום דבר להאחז בו,השורשים שלו התיבשו,היום לפנות בוקר שאלתי את עצמי למה אני לא זוכרת כלום כמעט מסבא אבא של אמא אני זוכרת רק הבזקים והכל כאילו נשכח,יש לי תמונה שאני על הברכים שלו ולא נעים לי בתחושות ומעבר לזה אני לא זוכרת כלום כמו חור שחור וגם בעלה של אחות של אמא שלי אני לא מסוגלת להתקרב אליו יש בי רתיעה ממנו וגם שם זה רק תחושות בלי זיכרונות היחידה שיודעת מה קרה זאת אחות של אמא והיא תמיד אומרת לי שאני אעבור הלאה וזה היה ,וחשוב שאני אהיה בקשר איתם,גם ממנה תפסתי מרחק הדודה ששימשה לי אמא שהייתי תינוקת כי אמא לא יכלה לגדל אותי מסיבה רפואית לאן שאני לא מסתכלת העץ הזה רקוב,העץ הזה הוא בלי ענפים,בלי זרועות לחבק אותו בלי עלים חדשים, כל אחד מפוזר במקום אחר,ואני מתפזרת איתם,לא מוצאת את המקום שלי מרגישה תלושה מהמשפחה רק דוגמא לא מזמן דודים של אבא שלי באו לבקר מארצות הברית,ואמרו לי את זה יום לפני שהם טסו חזרה לא טרחו להגיד לי כלום כמו שלא טרחו להגיד לי שדודה של אבא נפטרה שמאוד אהבתי רק נודע לי בדיעבד אחרי חצי שנה אני נמצאת בתוך סודות אסור להגיד אסןר לשתף את גל,גל היא המראה שלנו וצריך לנפץ אותה, היא האמת המכוערת של עצמנו.צריך להתעלם ממנה,צריך למחוק אותה מהעץ התרגיל של עץ משפחתי או שורשים שהיו עושים בבית ספר אצלי מנותק גדוע

מכירה כל כך טוב את החורים האלה בזיכרון..את התחושות הלא ברורות..זה מלחיץ כי לא יודעים איזה זיכרון חדש יחליט לצוף פתאום... אני איתך מחבקת דמעה

כן זה מרגיש כאילו להיות כל הזמן בהיכון מה יעלה,ואני מעדיפה שלא יעלה, שישאר רק כתחושות,שלא יתפתח לתמונות,פלאשים, אולי כי זה כבר יותר מידי שפגעו בי,אני מפחדת לגעת בזה,אני מפחדת לגלות עוד

גל יקרה משפחה מביאה עימה ציפיות.... של אהבה....חיבוק...שייכות.... לא פעם הציפיות נתקלות בארכזבה גדולה... בכאב שלא נגמר... לא פעם אני שומעת שעדיף שכנה טובה, שותפה, חברים טובים... שאת בוחרת... שאפשר לקבל מהם את אותם הדברים... ויותר... נסי לחשוב על הסובבים.... שאיכפת להם שאוהבים... איתך אידה