סודות..טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

31/01/2006 | 07:27 | מאת: דמעה

מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי סודות...הסודות התחילו בגיל מאוד צעיר...אוסר היה לספר מה קורה בבית..בהתחלה אסור היה שידעו שאמא לא שפויה...אסור היה לספר על הצרחות האיומות שלה באמצע הלילה...על החתכים...אחר כך כשעזבה אסור היה לספר למה...הייתי צריכה לחייך להגיד לכולם שאמא נסעה אבל חוזרת עוד מעט...7 שנים עברו עד ששוב ראיתי אותה..וכשהתאבדה גם את זה אסור היה לספר לאף אחד...אחרכך היה אסור לספר שאבא מרביץ..שאבא משפיל..שאבא נוגע...ושגם אחרות נוגעות...בגיל 12 נוסף עוד סוד..עוד פגיעה..והייתי צריכה ללכת לבית הספר ולראות שם במסדרון אותה..את הפוגעת..ולחייך..כי מה שהיה בינינו היה סוד אפל וכואב...ועכשיו..כן אפילו עכשיו יש סודות..ואני כבר לא מסוגלת להחזיק בתוכי סודות..זה כואב מידי.... דמעה

31/01/2006 | 07:50 | מאת: חתולה

דמעה יקרה מאוד את צודקת לחלוטין , אי אפשר להישאר עם כל-כך הרבה סודות כואבים , לא רק כילדה נורא קשה לחיות איתם , אלה גם כבוגרת. אבל אני כל-כך שמחה בשבילך על שעזרת אומץ , והמון אומץ כדי לשחרר את חלקם של הסודות הכואבים האלה מתוכך ,עשית צעד חשוב , אני גאה בך , יודעת שזה קשה מאוד , שולחת חיבוק עוטף שירגיע אותך חתולה

31/01/2006 | 08:21 | מאת: לימור

בדיוק אתמול דיברתי עם חברה, הקרובה ביותר שלי-אהובת נפש, שגם היא איבדה בגיל צעיר מאוד את אמא בנסיבות דומות. אביה נפטר ממחלה שנה לאחר מכן..אני רואה את הכאב שלה, את חוסר היכולת לסמוך, את המורכבות...וחושבת עליך, שבנוסף לכל זה נפגעת..גם על ידי מי שאמור היה לשמור עליך וגם על ידי אישה. אני רק מתארת לעצמי כמה קשה לך לסמוך על אנשים סביבך, כמה קשה לך להאמין ולא להיות בכוננות מתמדת.. החברה הזאת, עליה סיפרתי לך, מצאה אותי. למעשה, מצאנו אחת את השניה... יש נחמה עצומה בידיעה שיש מישהו שאכפת לו, שמבין, ולא צריך לתהות/לחשוש/לחשוד בו/ה. מהסיבה הזאת אני שמחה שאת מדברת פה, שוברת קשרי שתיקה וסודות שמרעילים מבפנים כל עוד אין להם מוצא. הדיבור לא מעלים את הכאב, אבל בעיני הוא נותן לו בסופו של דבר מימדים ארציים יותר..כאלה שמותירים מקום גם לדברים אחרים. מקשיבה לך.

31/01/2006 | 08:37 | מאת: ליאור

נורא כאב לי לקרוא את הדברים.... אין דבר קשה יותר מהקושי לשמור סוד. במיוחד כשזה מלווה בתחושות אשמה קשות. אבל אני מקשיבה לך יקרה..... מחבקת... לו יכולתי לבודד אותך מכל הרוע בעולם הזה.......???????????? אבל אני מאמינה שיש גם מעט מקום של אור.... יבוא יום ותראי גם את את האור..... ובינתיים? אני איתך...

31/01/2006 | 21:18 | מאת: דמעה

אני מאוד מעריכה אתכן.. דמעה

31/01/2006 | 22:55 | מאת:

דמעה יקרה את פורצת אותם... את אותם סודות אפלים.... בכוחות גדולים... מחזקת אותך אידה

01/02/2006 | 00:12 | מאת: שדה ניר

את פשוט גיבורה אמיתית שאת שורדת ומתמודדת עם הררי סודות המאיימות להטביע אותך בצורה יוצאת מהכלל! תחלקי את הסודות אצל האנשים הנכונים והמהימנים וכך יוקל לך! תרגישי טוב.