נדמה לי שהכל חסר טעם.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לאט לאט נדמה לי..שהכתיבה פה..ההתעסקות בכל זה...הטיפול....הכל...חסר טעם. כלום לא יעזור. ראיתן את "שמש נצחית בראש צלול"? זה מה שאני רוצה. עם כל המורכבויות והבעיתיות שבמחיקת זכרון-עכשיו הייתי חותמת על זה. אבל אין. נמאס לי. מרימה ידים. אין לי כוח יותר. כלום לא יעזור.
לימורי, אני לא רוצה לשמוע אותך מדברת כך!! את חזקה ואת לא צריכה להרים ידיים, תתני לרוע להביס אותך? לא!! בשום אופן לא! ראיתי ת הסרט, לדעתי הוא מדהים, אך לצערי אין שום אדם בעולם שיכול למחוק לנו את הזיכרונות, אנחנו צריכים להתמודד עם הדברים לא להדחיק אותם ולשים אותם בצד. גם בטיפול יש עליות ומורדות ולפעמים נדמה כי הוא בכלל לא עוזר לנו, אבל הטיפול עוזר! עצם העובדה שאת בטיפול זה כבר אומר עליך המון, קול פנימי קרא לך ואמר לך להלחם! אל תלחשי לנו עכשיו, וחוץ מזה את לא לבד! אני איתך וגם הבנות המקסימות איתך! אני יודעת שזה קשה, אבל אני רוצה שתחייכי, ותגידי שיהיה בסדר! אני בטוחה שיש המון אנשים שאוהבים אותך ורוצים שיהיה לך טוב, ואני רוצה לראות שמחה ולא דועכת! אז קדימה - חיוך, מבט למעלה ותסתכלי לשמים - השמש מחייכת אליך, והקול הפנימי קורא לך! מחייכת אליך, כאב הלב
..לאמר שאני מאמינה בתהליך שלך ובתוצאותיו (אמרת שהתחלת לפני חודשים-אני שמחה! בהצלחה לך) ולפסול את שלי, אני נאלצת להסכים איתך. כי בך אני מאמינה..בכל מי שכאן ומטפלת בעצמה...
היי לימורי אני לא ראיתי את הסרט הזה שאת מדברת עליו , ואני גם לא בטוחה שהייתי רוצה שמשהו ימחק לי את הזכרון , יודעת מה כן הייתי רוצה יותר מהכל ????? להאמין בעצמי , בכח הרצון שלי , להאמין שרק אני יכולה לעשות את הדברים בצורה נכונה למעני , כמובן שעם עזרה מהמטפלת שלי ,לבד אני לא יכולה , ובאותה צורה , נעזרתי גם פה בפורום בכל הבנות הנהדרות שכתבו , ועודדו ותמכו , כמו שאת יודעת , כמו שאת בעצמך עושה , אני לא מאמינה בסרטים , כל החיים שלי היו סרטים , עכשיו זה זמן מציאותי , ואם את לא תעשי מאמצים ממש רציניים כדי לצאת מהמקום הקשה הזה שאת נמצאת בו , חמודה שלי , שום דבר לא ייעשה מעצמו , כך שתתנערי לך מהמחשבות הטורדניות , ותתחילי לחשוב , מה אני עושה למען עצמי , אם אין אני לי , מי לי ????????? כאן בשבילך חתולה
להתמרד ולכפור בכל בניסיון לברוח ולהקהות את הכאב זה חלק אינטגראלי מהתהליך הטיפולי והשיקומי. תאמיני בדרך, תאמיני במקצועיות של המטפלת שלך, תאמיני בעצמך ובכח הרצון הבלתי נלאה ונדלה שלך- בכח החיות הקיומי והפנימי. הדרך עודנה ארוכה ומייגעת....... אך שכרה בצידה ובסתר לבך את יודעת ומודעת... אנחנו כאן להקל מעליך את התהליך ולפרוק את התסכולים העולים לך בדרך החתחתים..... חזקי ואמצי יקירה.
לימור יקרה אני מבינה את הרגעים בהם הכל חסר טעם... מסך שחור יורד.... והכל שחור...לא מעניין ולא נותן כלום... אבל יש גם רגעים אחרים... של אור... אלה הרגעים שמנעים אותנו קדימה... לא לוותר... הרצון התקווה לטוב.... מה שלומך? היום? אידה
