זעם

מוצפת בזעם שלא נותן לישון...לא יודעת על מה..ולא יודעת מה לעשות עם הזעם הכל כך מאיים..הכל כך מפחיד הזה...אין ברירה חוץ מלהפנות אותו כלפי עצמי..כל ברירה אחרת נושאת מחיר יקר מידי עבורי... דמעה עייפה וזועמת

מגיבה לעולם..לכולם ...ממקום פגועה וצעיר מאוד..ממקום כועס כל כך..ושורפת גשרים..מחסלת קשרים..עושה נזקים שהם אולי בלתי הפיכים..ולא יודעת איך להפסיק לרגע..איך לנוח לשניה..להרגיע את עצמי..השליטה בורחת ממני... דמעה

אני דוקא שמחה שסוף סוף זה יוצא.... מאמינה שלאט לאט תלמדי מה לעשות עם כל הזעם והכעס האלו.... אולי באמת עכשו הזמן לעבוד על זה גם בקבוצתנו הקטנה.... איתך... מחזבקת

בוקר אור לך. אעיד על עצמי שבמשך מספר חודשים לא ישנתי (או כמו שצריך ולפעמים בכלל לא) וזה פשוט הפך לי את החיים מקצה לקצה-הכל היה קשה, לא תיפקדתי בעבודה, הייתי בלתי תקשורתית בעליל , עצבנית ועצובה הרבה יותר ממה שבאמת. מהרגע שקיבלתי כדורי שינה "עדינים" מהפסיכיאטר זה שינה לי את הפרספקטיבה-כי לא יעזור כלום-הגוף חייב לישון ובלי לספק את הצורך הבסיסי הזה אי אפשר לצלוח כלום. אנילא משתמשת בהם על בסיס יומי אבל עדיין-אחת לכמה ימים אני מבטיחה לעצמי באופן מלאכותי שינה טובה וזה פשוט משנה הכל.. אני מציעה לך לנסות. חוץ מזה ישנם כדורי מלטונים טבעיים שאמורים לעבוד היטב..הבנתי שהם די יקרים אבל אם חשוב לך לנסות פתרון טבעי קודם אז הם אמורים להיות יעילים. סליחה שאני מתייחסת רק לפאן הטכני ולא לתסכול שלך..אני מקווה שזה יעזור איכשהוא. שיהיה לך שבוע טוב!!

כולי תקווה שאינך מפנה פיזית את הזעם כלפי עצמך ושאת מתכוונת למובן הנפשי... ואם כן..קודם כל אני מבינה אותך. דבר שני-לאתר של "מקום" יש שלל עצות בנושא (www.macom.org.il)...דבר שלישי-דאגי לעצמך,ליבי אליך.. אגב,אתר מעניין גם בלי קשר..