תהומות של עצב.

איני מצליחה להתנער מהעצב,מהכאב, מהקונוטציות השליליות שדברים טריוויאליים לחלוטין מעלים בי, באופן לא הוגן..לא כלפי ולא כלפי בן זוגי.. חולמת כל לילה..או חלומות מסויטים שקשורים בעקיפין..או חלומות ממשיים עליו,שאני עדיין שם..בחדר הזה... כל בוקר נלחמת לעמוד על הרגלים,להתנער, להמשיך הלאה,לא לשקוע. כל יום הוא מלחמה..כל רגע...פשוט ככה. מלחמה בלתי פוסקת. עד מתי? אינני מהכותבות בדרך כלל..ממש לא.אבל אתמול,כשהתעוררתי משינה..היו לי מילים בראש..והעברתי אותן לדף. יצא שיר. אני לא מבינה בעצמי את רובו ולא הייתי מתייחסת לפאן האיכותי שכן הוא די עלוב..אבל בכל אופן,יש בי דחף בלתי מוסבר לחלוק אותו.. עלול אולי להיות קצת טריגרי: ושוב שוקעת. מדוע בנויה הנפש מצולות? ואם כבר מצולות,היכן השקט? עד מתי ימשיך פצע ישן לשתות דם? עד מתי תשמע זעקה אילמת? קח את ליבי ממני והלאה וכי מה ערך לי בגוש בשר זה,השותת, העלוב? בצע אותו, חתוך לחתיכות קטנות, פזר לך בדרכך ביער לו רק ישחק לך מזלך, יריחן העורב.. קח את ליבי ממני והלאה. אז,אולי, אדע את טעם החופש..

את כותבת עם המון עצב וכאב, נגעת לי במקומות כואבים... שולחת לך חיבוק ענקי... ליאור

כתבת מדם ליבי השותת! מאחלת לך שללבך הפצוע שסוע- יעלה ארוכה ולנפשך- מזור ונחמה! ((((((((((((((((((((((((((((לימור)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

זוהי מלחמה לא פשוטה.... המלחמה על החיים............. עם עליות וירידות...... מהולה בעצב וכאב.... אבל היא שווה כל רגע כי עם הזמן תבוא ההקלה כי עם הזמן תוכלי להרגיש שהניצחון בידייך וכל התקדמות קטנה - היא ניצחון מקווה שבקרוב מאוד תבוא ההקלה ותתחיל העליה כי אין ירידות בלי עליות מחבקת שחף

איתך בכאבך ובעצב שלך.... מסכימה עם כל מילה של שחף. רוצה להזכיר לך שיש לך ובך גם צדדים אחרים שכרגע הם נסתרים ואינם מעלים ראש, צדדים של שמחת חיים, חיות, עשייה ושמחה. כרגע הם נמצאים עמוק בפנים, מסתתרים מפני עוצמת הכאב העכשוית...אבל הם עדיין אצלך (למרות שאינך רואה אותם עכשו), הם שלך ולעולם לא יעזבו אותך. אפשרי לכאב ולעצב להיות, קבלי אותם, ואז לאט לאט הם יתפוגגו מעט והרגשות המוסתרים והפאנים האחרים שלך יחזרו להיראות בפניך ולהתחבר אלייך מחדש... למדתי שאחד הדברים הכי חשובים הוא לקבל את זה שכרגע אלו הרגשות המנהלים אותי, לא להיבהל מזה, לדעת שזה זמני ויעבור או יפחת ויחלש לפחות, כמו גלים בים. מקוה שזה יעזור לך לעבור את הזמנים הקשים האלו, היי רכה וסבלנית עם עצמך... מחזבקת

כתיבתך כואבת... אבל הצלחת.. את יכולה! ידעתי שגם לך יש את זה! "עד מתי ימשיך פצע ישן לשתות דם... "- כולי תקווה שלאט לאט ... ועם טיפול טוב ונכון- הפצע ירפא... חיבוק עוטף.. שבוע טוב אוהבתתתתתתת ענבל.

יש משהו מנחם בידיעה שתבינו מה שאף אחד אחר לא ידע.. ועדיין, בצורה מטופשת וילדותית משהו בי מצפה לפתוח את אחת התגובות ולמצוא תשובה, פתרון...שוב, טפשי.. אבל אתן כולכן נהדרות! תודה לכן!