השבת ... /יכול להיות טריגר..

אוף, היתה לי הפסקת חשמל.. כתבתי דברים חשובים.. ופאק, הכל נעלם.. אנסה לשחזר! אוף!!!!!!!!!!!!!! אז ככה: השבת ...אני בבית! עם "המניאק" ועוד 3 אחיינים שלי...תאומים בני 16 .. והקטן בן 10 אחיינים ש3 שנים, לא ראיתי ..(סכסוך משפחתי). והשבת הם באו... מרגש לראותם! כולנו התגעגענו אליהם! עכשיו, כשהייתי בת 11.12.13 בערך.. ואפילו פחות מזה.. אחיין שלי (אחד התאומים) ואני.. "שיחקנו" במשחקים אסורים! זה היה כמה פעמים בודדות... זה רק בגלל שמגיל 4 ..זה מה שהחדירו למוחי! זה מה שידעתי ... חשבתי שזה בסדר... חשבתי שזה נורמלי... אז, הרשתי לעצמי.. לעשות לאחרים מה שעשו לי. אחד התאומים היה מהם.. לא פגעתי בו... זה לא באשמתי... לא עשיתי זאת מרוע ! לא רציתי להזיק לו לא רציתי לעשות לו רע! לא כמו שעשו לי! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ואני, מפחדת שהוא יזכר בזה.. יאשים אותי... יזכור - ויבין שגם הוא נפגע מינית יזכור - ויצטרך טיפול יזכור- וחייו יהרסו... ואולי לא, תלוי להיכן הוא יקח את הדברים! לפני כמה זמן, ישבנו וצחקנו על כל מיני דברים שהם זוכרים(דברים טובים) שאני לא זוכרת... ואני חושבת לעצמי.. אולי הוא זוכר ומדחיק.. אולי הוא זוכר וחושב שזה היה בסדר.. הרי אני, כל השנים הללו.. זכרתי מידיי פעם... זכרתי והדחקתי.... וחשבתי שזה היה בסדר.. אפילו זכרתי, ו"פחדתי" שאולי אני לא בסדר במה שה"מניאק" עשה לי... פחדתי שיצעקו עליי...... אז עכשיו.. כשאני רואה אותו - ליבי נצבט... רוצה לספר לו.... אבל נראה לי שמעולם לא אספר ........... לא יודעת! בינתיים עצוב וכואב לי! רע לי מאוד! המפגשון הזה.. ממש לא מתאים לא עכשיו... אוף. שיט! חשבתי שאני במגמת עלייה.. מסתבר שאני בדרכי לתהום! fuck! לא יודעת מה לעשות... מצטערת שנולדתי לעולם הזה. מצטערת שעשיתי גם לו את מה שעשו לי (באמת שלא בכוונה.. לא ידעתי! ) אוף התהום מפחיד ... שחור... חושבת שאני בחלום! חלום רע מאוד! לא ייתכן שנגעתי בו (אפילו שזה לא היה בכוונה לעשות לו רע). -אני מרגישה שאני רושמת "וידוי של פדופילית" אלוהיםםםםםםםםםםםםםם אני לא אשמה! כואבת.

מצטערת לשמוע שכל כך קשה לך..ורוצה להזכיר לך ולבקש שגם את תנסי להזכיר לעצמך שאת היית ילדה..ואת לא אשמה בכלום כי ילדים לא יכולים להיות אשמים בדברים כאלה..עשית את מה שלימדו אותך..ברור שלא היו לך כוונות רעות..ושוב..את לא אשמה...מקוה שתצליחי להאמין ולהפנים את זה..מקוה שהשבת תעבור בשקט מחבקת דמעה

את כואבת את המצב ופוחדת שהוא לא יזכור או יחשוב או מה שלא יהיה , אסור לך בשום אופן לשכוח שהייתם ילדים וזה היה מזמן ,אתם רק שיחקתם בלי לדעת או להבין מה אתם עושים , הייתם ילדים תמימים , המשחק שלכם היה תמים , זה לא כמו המצב שלך , שאת היית ילדה ומשהו אחר בא ונגע בך , את לא היית אשה גדולה ובאת אליו ונגעת בו , במשחקי ילדים יש הרבה סקרנות טבעית לראות, לגעת , להכיר איך זה נראה אצל המין השני ,משחקים ברופא וחולה , או אבא ואמא , זה הכל תמים , זה ילדים עם ילדים , לא היתה לך שם שום סטיה , ובטח שאת לא פדופילית , אילו מחשבות מחרידות יש לך בראש , את חייבת תמיד לזכור שהייתם ילדים תמימים , נסי להכניס דברים לפרופוציות , אל תבהילי את עצמך לחינם , שולחת חיבוק גדול מרגיע ,מאחלת שהשבת תעבור בלי תקלות . חתולה

ענברוש, חמודונת, מה שכתבת וספרת כה נגע לי ואין לך כמה אני מחוברת אליך..... תרשי לי להתוודות בפניך ואולי אני אצליח להרגיע אותך מעט. קודם כל אין לך ממה להלחץ, גם לי קרה אותו הדבר, הייתי בגילך פחות או יותר וגם אני "התעסקתי" עם הבן דוד שלי "במשחקים אסורים" כשכתבת את הדברים הללו הייתי בהלם טוטאלי כי כל פעם אני מגלה על עצמי עוד ועוד דברים, יותר נכון נזכרת, יותר נכון כל ההדחקות של כל השנים פשוט יוצאים להם. אז מה - זה אומר שאנחנו רעות או סוטות? ממש לא!!! בזמנו חשבנו שזה בסדר, חשבנו שזה בסדר שנוגעים בנו והמשכנו עם זה, זה לא שכיום בגילינו אנו פוגעות בילדים קטנים, אנחנו בעצמנו היינו ילדות קטנות!! ומה שעשינו זו היתה התגובה למה שקרה לנו!! זו היתה הזעקה לעזרה שלנו!! אל תיכנסי לזה ואל תאשימי את עצמך כי זה לא מגיע לך! את לא אשמה, מי שאשם זה מי שפגע בך, את היית ילדה קטנה! לא עשית דברים מרוע או מתוך סטייה או מרצון מלפגוע במישהו אחר, עשית את מה שעשית כי כך חשבת שהדברים צריכים כך להיות. אין לך מושג כמה אני איתך, ואני פה כדי להקשיב לך, אז בבקשה תנסי לא להכנס לזה ולהאשים את עצמך כי את לא אשמה מתוקה שלי! הוא האשם היחידי!! פה איתך, לתמוך ולחבק כאב הלב

היה חשוב לי לקרא את תגובותיכן.. למרות שחששתי מאוד ממה שיכתבו כאן... אז, כן.. היינו ילדים.. ילדים סקרנים ילדים שלא לימדו אותנו אחרת... לא אמרו מה אסור ומה מותר .... אז ...זהו עברה לה השבת... ואני בטוב כרגע..... מקווה שישאר כך.. שבוע טוב לכולכן... וכאב הלב יקרה, כמו שכתבת לי...אימרי גם לעצמך, אם את מרגישה שאת אשמה! =את לא=.. ומצטערת לשמוע את סיפורך.. איתך!