בסופת הווריקן שטורפת את מנוחתי-טריגר אפשרי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

27/01/2006 | 04:30 | מאת: שדה ניר-חסרת אונים

אני מאוהבת באדם הלא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נודע לי כי בן זוגי הנוכחי שאני מאוהבת בו עד כלות למעלה מראש והוא כפול מאה-בי התעלל מינית בבתו בהיותה קטינה ותמה........על אפי ועל חמתי! ונוסף לכל צרותי ומכאובי נוסף לי טריגר חי ובועט לכוס תרעלתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מערכת היחסים בינו לבין בתו מעורערת היתה מאז ומתמיד ומאז שהגעתי עלתה על שרטון באופן טוטאלי! היא חיה בדיסוציאציה קשה שנים ואני בנוכחותי עם הרקורד של הפגיעות שאני נושאת באמתחתי היוותי לה טריגר נורא ואיום והכל צף ועלה לה, אני חשדתי באינטואיציות חדות שהיו דברים מעולם ודובבתי אותה לספר את סודה האפל והשכוח אל והיא חשפה בפני את המפלצת ששמו אביה והוא להזכירכם:אהובי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי! אני כה מזדהה עמה...........היא צועקת ונאנקת מגרוני וחרוני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למען ההגינות והסדר הטוב אציין שהיה זה פגיעה מתמשכת לפני שנים רבות מאד סטייה מורבידית שלא שוחזרה ולא חזרה על עצמה בשום וריאציה מאז שהוא חדל ממעשיו המגונים והוא חזר בתשובה שלמה, התנצל בפניה מול עייני ופתח דף חדש אך זהו פגיעה שכאמור בל תשכח ובל תימחה! איך יתכן לשנוא ולאהוב באמביולנטיות כה קוטבית אדם אחד בעל ישות ואישיות מורכבת אחת?!! אני מתעבת ואוהבת אותו בו זמנית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הוא טריגר חי מהלך בעבורי-לי ולעברי ואני תלויה בו רגשית בקשר בל ינתק!!!!!!!!!! הגעתי לקצה גבול היכולת והסיבולת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הגיעו מים עד נפש...וכלו כל הקיצין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/01/2006 | 05:35 | מאת: דמעה

27/01/2006 | 17:33 | מאת: שדה ניר

27/01/2006 | 09:26 | מאת: לימור

וואו. נותרתי אילמת למול הכאב שטמון בסיטואציה..כמה היא מסובכת עבורך... מה שיפה בעיני זה שהצלחת באופן נבון מאוד לנתח עבורך את המצב, להוביל אותם למקום טוב יותר (עד כמה שאפשר במצב שכזה) ולמרות הכאב האישי שלך (שכידוע לך בוודאי, נוהג לעוור לעיתים) את רואה נקי וחד. מצב מאוד לא פשוט ובוודאי מדיר שינה..ועכשיו בפניך משימה לא פשוטה שגם אין לה תשובה חד משמעית בעיני- "לכמת" את האהבה למול השנאה, לראות איפה יש יותר משקל ובמידה והאהבה חזקה עליך להחליט האם השנאה אינה מעכירה את אחותה.. אני חייבת לאמר שאני מתחברת למה שאמרת בעקיפין-אני לא חשה שיש לך עסק עם אדם המכיל "רוע" אבסולוטי (ואני אומרת את זה למרות הנטיה שלי לעשות דמוניזציה מוחלטת בתפיסתי את הצד הפוגע). מדובר באדם בעל סטיה שברגע נתון בזמן נכנע לה והפך אחר לאובייקט על מנת לספק אותה..מבלי להבין (או יותר נכון-מבלי לרצות להבין) את משמעות מעשיו. מה שהוא עשה זה דבר איום, אני לא צריכה לספר לך..אבל הנה-את מעידה שהוא לא חי עם זה בטוב כלל, חש צער, מביע אותו מול בתו...וזה מעט. מעט מידי..אבל עדיין-יש בו מן הטוב. החשבון שלך הוא קשה עד מאוד ורק את יודעת את התשובה-האם את מסוגלת לקיים זוגיות עם אדם זה לאור מה שידוע לך עליו, לטוב ולרע? אני מקווה שלא בילבלתי לך יותר מידי את המוח..נגעת לליבי...אני מקווה שתמצאי מוצא שתחיי עמו בשלוות נפש.

27/01/2006 | 09:33 | מאת: ליאור

מצטרפת לדעתך, שדה ניר יקרה, אני לא מקנאה בך על הסיטואציה הקשה.... מקווה שתמצאי את שביל הזהב. את בחורה אינטיליגנטית. סומכת עלייך.

27/01/2006 | 17:56 | מאת: שדה ניר

אמש היתה לנו שיחה נוקבת ומדממת- צורבת ורושפת גיצים וחיצים. עם בתו, בנו, הוא ואנוכי. סיטואציה קשה ומורכבת שאינני מיחלת אותה לאף בן תמותה! המצב הנתון טעון ביותר ומה שחורה לי שאין כאן טובים ורעים אבסולוטים! הילדה אף היא אינה ציצית שכולה תכלת ומתנהגת בבוטות למולו לאחר שמסר את נפשו עליה שנים לאחר הפגיעה הצולבת! היא מן הרגע הראשון ניסתה להפריד ביננו בבחינת:"הפרד ומשול"! והתחברתי אליה, התקרבתי עדיה ודובבתי אותה והיא חשפה בפני את הסוד הנורא מכל- שאף חברתה הטובה אינה מודעת לו! אני משערת שהיא מבולבלת בעצמה ותופסת את אביה כמאהב ולא רק כדמות אב-תסביך אדיפוס ידוע וכשתפסתי כביכול את מקומה- היא מתנקמת בי ובאביה. היא טוענת שאין לה כלום נגדי ורק זעם כבוש נגדו אך בפועל היא שימשה כסוכנת כפולה: היתה מדברת בגנותי מאחורי גבי ומלעיטה את אביה בגיבובי הבל וסרק שאני מנצלת את אביה ולא אוהבת אותו ומנגד לי היתה שולחת ארס והרס כלפיו ומסיתה אותי נגדו בכל צעד ושעל כולל ניגון על נקודת התורפה הרגישה ביותר שלי ודריכה סבוכה על עקב אכילס שלי- של הפגיעה המינית בה בהיותה קטינה! היא היתה מטפטפת לי חדשות לבקרים שאני יפה, טובת לב וחכמה ומה לי ולאביה הסוטה, החולה נפש וכו...וזאת לאחר שאביה נלחם עליה בחירוף נפש ועל אחותה ואחיה בבתי משפט מול עובדות סוציאליות על מנת לזכות באפוטרופוסות על הילדים במשמורת יחידה! הפרובלמה שאני מבולבלת, כל נגיעה שלו בי מעבירה בי חיל ורעדה וצמרמורת..... הוא מאוהב בי עד כלות וגדות ועל השנאה שהיתה בלהוו הכי בינהם נוצרה השיטנה שהיא פגעה בציפור הנפש שלו, במהות ומקור חיותו דהיינו:באהבתו- אהבת החיים הגדולה שלו!-בו ובי!ובמערכת היחסים! נגסה ברגל גסה באהבתנו הטהורה והתמה! והותירה אותי מבוהלת ומבולבלת. לא יודעת נפשי ומתפתלת בדילמה! ליבי ליבי עליה, ליבי ליבי עליו. ושום דבר כבר לא ישוב לקדמותו ושום כלום כבר אינו ידוע ומובן מאליו! מה דעתך עתה, לימור?- לאור הפסיפס הנהיר יותר?

27/01/2006 | 12:00 | מאת: אסתר

אני איתך...בכאב על כאב.... והסיפור הזה מביא אותי למחשבה כמה מבין הגברים שאנו מכירות הם פוגעים בלי שאיש חוץ מהנפגעות על ידם, יידע... ואולי אנו פוגשות ונתקלות בהם יום יום ולא יודעות מאום.... אבל הרי הפוגעים לא מתאדים אחרי הפגיעה, הם ממשיכים לחיות פה איתנו וזה פשוט נורא ואיום בעיני ומעביר בי צמרמורת חיל ורעדה... אוףףףףף איזה עולם

27/01/2006 | 18:08 | מאת: שדה ניר

אכן זה אלמנט שהפחיד והימם אותי גם! תודה שאת איתי. אני בדילמה אמיתית!

27/01/2006 | 23:28 | מאת: חתולה

המומה לגמרי ממה שאני קוראת , כמה קשה להאמין שנקלעים למצבי ביש כאלה קשים , השארת אותי בלי מילים , ליבי איתך ועם כאבך בסבלך הרב ,הלוואי שתמצאי את הדבר הנכון לעשות עם כמה שפחות כאב ופגיעה , מחזיקה לך אצבעות , שולחת חיבוק מנחם , חתולה

28/01/2006 | 19:47 | מאת: שדה ניר

משלל האלמנטים הקונקרטים והקוהרנטים שמניתי כיצד היית נוהגת במקומי באופן אקטיבי? מה דעתך ועמדתך בעיין ניטרלית, בלתי תלותית ואוביקטיבית? שבוע טוב לך יקירתי.