רע..פשוט רע..ואין לי כוח או חשק להרחיב

מצטערת לשמוע שכל כך קשה? זה קשור לאתמול? אם תרגישי שאת רוצה לשתף...את מוזמנת כאן בשבילך אידה

קשור לאתמול ולטיפול של היום... דמעה

נמאס נמאס נמאס לי לשבת בטיפול ולדבר ולדבר ולדבר כשבעצם כל מה שאני רוצה לעשות זה לבכות ולצרוח וכלום לא יוצא..אני מדברת בשקט..ובפנים צורחת וצורחת..ונמאס לי שאני לא מצליחה להוציא החוצה את הצרחה..את הבכי התקוע...וכמו שנמאס לי בטח כבר מזמן נמאס למטפלת שלי לשמוע אותי מדברת ומדברת בטון המאוד שקט שלי...מעניין עד מתי היא תסכים לסבול אותי... דמעה

באמת...אפילו בטוחה אידה

ובמיוחד אחרי טיפול שכזה בו השקט דומיננטי במיוחד למול הגעש האילם..יוצאים ממנו כאילו העולם הולך להתפוצץ!! את יודעת מה..אני בטוחה שמה שאני הולכת לכתוב לך בנושא הוא נכון, מה שלא אומר שאני בהכרח מצליחה ליישם את זה, אבל בכל אופן: הפער העצום ובו זמנית חסר המרחב הזה בין התחושות הפנימיות לבין מה שיוצא החוצה הוא מקור להמון תסכול. לו רק תוכלי לתת קצת יותר ביטוי, בין אם בתוכן ובין אם בטון, למה שמתרחש בתוכך..אולי יתקבל קצת מרחב שבתוכו אפשר להבין, לדבר, לגעת.. נסי בטיפול לאפשר לעצמך לתת ביטוי אמין יותר למה שקורה איתך. אני יכולה להעיד שבמעט הפעמים שאני קצת מצליחה לעשות את זה-אני חשה פתאום שהכאב הוא בידים שלי, מובן יותר..פחות תהומי. איך שלא יהיה, אני מקווה שתחושתך הספיקה להשתפר ושמצפה לך סופש מרווה..

ואיך את מרגישה עכשיו, מתוקה? אולי תבואי אלי מחר? אולי זה יגרום לך להרגיש קצת יותר טוב?

לא ישנה...תודה שחף מתוקה.... דמעה