יום מעייף נפשית ופיזית זה התחיל
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בטיפול, ומשם נסעתי לחברה שלי שמחר נוסעת חזרה לארצות הברית,לא התראינו 6 שנים והמון דברים השתנו,שיחזרנו חויות משותפות הסתכלנו בתמונות של הילדים שלה שאת האחרון אני בכלל לא מכירה ,טיילנו יחד בעיר מגוריה,ניסינו לבלות את הזמן שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן כמעט לא ,דיברנו על המחלה,אבא שלה סיפר לי שהיא תחזור לארצות הברית היא אמורה להפגש עם הרופא שיחליטו מה לעשות ואיפה דברים עומדים ומקווים לטוב והיא עדיין מלאת חיים יש לה רגעים שהיא שוקעת בתוך עצמה ורגעים שהיא עם הרבה מרץ עם המון אמונה מצחיקה כמו שאני מכירה אותה, כל הזמן שאלה מתי אני באה לארצות הברית ,אמרתי לה שאולי בעתיד הקרוב אני אעשה את זה מחר היא טסה חזרה וכבר אני מתגעגעת אליה לא יודעת מתי נפגש שוב פוחדת לאבד אותה מתפללת בשבילה שהיא תצליח לנצח את הסרטן שמקנן בגופה
מכירה כל כך טוב את התחושה הזאת של לצאת מטיפול כשאת מוצפת לגמרי והכל כואב.....מחזקת אותך, ומאחלת לחברה שלך החלמה מהירה. ליאור
ומה איתך...גל יקרה מה שלומך את? אידה
נטולת רגשות כרגע, התנתקתי ,לא מרגישה כלום.
