לאסתר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תודה על המילים היפות..... הבעיה היא שנותרתי כמעט בלי חברים.......יש לי את שתי אחיותיי שנותנות לי את נשמתן אך הן בעלות משפחה ואין להן את כל הזמן שבעולם בשבילי ואני מבינה אותן ואפילו לא שופטת אותן......יש לי חברה אחת שיודעת מה עובר עליי אך היא לא שם בשבילי 24 שעות ביממה כי יש לה את החיים שלה ואני מרגישה שכל פעם שאנחנו מדברות זה על הכאב שלי וגם היא הרבה פעמים לא מבינה אותי......... הנקודה היא שאפילו אין לי שום דרך להכיר אנשים חדשים גם אם אני רוצה (ואני מאוד רוצה). יש לי עוד חברה שלא מסוגלת לשמוע את מה שאני עוברת/תי , זה קשה לה מדיי לשמוע ושאר החברים שלי הם לא אנשים שאפשר לספר להם דבר כה קשה......
מאד מבינה ומכירה את המצב הזה.... נכון, אף אחד לא יכול להיות שם בשבילנו 24 שעות.... בטוחה שכאשר תהיי מוכנה להכיר ולבטוח בעוד אנשים תמצאי את הדרכים שלך... עבודה, לימודים, חוגים, טיולים, פורומים, תחומי התעניינות זהים... יש כל כך הרבה אפשרויות...לא תמיד אנו יכולות ומוכנות לראות אותן.... יכול להיות שעכשו זה זמן שעלייך להיות יותר לבד, לעבד דברים עם עצמך כדי שתוכלי בעתיד הקרוב להיפתח, לבטוח ולהתקרב לאחרים. ממה שאת מספרת את לא באמת לבד, אחיות, חברות....נסי לראות את חצי הכוס המלאה שיש לך כאן.... לפעמים הדרך לחברות היא כאשר את יכולה להכיל ולהקשיב למישהי אחרת... ואולי מה שמפריע הוא שאין לך בן זוג, זו בדידות מסוג אחר. אף בן זוג לא יכול למלא את כל החסרים והחסכים שלנו.... מחבקת ומחזקת
