בדידות

בודדה לבדי בעולם רע, בדידות שהופכת אותי לאדם עצבני...... היתה לי שבת ממש לא נעימה , הרגשתי בודדה יותר מתמיד , מעטים האנשים שיכולתי לדבר איתם וגם הם מנסים להבין אך ללא הצלחה. שבוע חדש השמש זורחת ואני לא מצליחה להעלות חיוך על שפתיי אני מרגישה שכוחותיי אוזלים לי , צמרמורות, רעד העצמות כואבות לי.....מה יש לי בחיים הללו? רק כאב וצער ואני כ"כ בודדה , מעולם לא הרגשתי כ"כ בודדה כמו בתקופה חשוכה כזאת. נמאס לי להיות כ"כ חזקה ולהרים את עצמי כל פעם מחדש , מחשבות לא נעימות עולות במוחי מחשבות שהדחקתי יותר נכון שהודחקו... רע לי כ"כ, אני מנסה ,מנסה לראות את האור אבל הוא כ"כ רחוק ממני ,אני מנסה להגיע אליו וככל שאני מתקרבת הוא מתרחק ממני.... אני כבר לא מדברת על אושר אני רק לא רוצה להרגיש רע , שהתחושה הזאת תעלם ממני אבל היא רק מתגברת ואני נלחמת בה אבל לפעמים היא יותר חזקה ממני שזה הורג אותי מבפנים. אני מתה, מתה מבפנים, כלפי חוץ הכל מסכה אך מבפנים הכל רקוב וכ"כ רע, נמאס לי להיות בודדה אני רוצה לחייך - לא מתוך אילוץ אני רוצה לחייך עם ניצוץ בעיניים, הניצוץ הזה לא קיים והחיוך לא אמיתי.........

הייייייי כאב לב אני יודעת שקשה להיות לבד , בלי חברה , בלי ידידה או ידיד , או כל רע אחר , צודקת , גם לרכוש אמון של מישהו קשה , גם להפתח בכלל ולשפוך את מר הנפש קשה , אפילו אם נשתדל ונתאמץ , לא תמיד אנחנו יכולים לדעת שמי שניצב מולנו הוא האדם הנכון שאותו אנחנו מחפשים , אבל.................... אם אנחנו נמצאים בטיפול , אנחנו כןןןןןן יכולים לרכוש כלים איך להתמודד עם מצב כזה , וזה לא קורה מהיום למחר , זה לוקח את הזמן שלו , כי הכי חשוב לנו זה לרכוש אמון כדי שנוכל להרגיש לא לבד , קחי בחשבון שזה תהליך בפני עצמו , כמו חלק מתהליך ההחלמה שלך , חלק מאוד חשוב שראוי להקדיש לו שימת לב מיוחדת , כי קשה מאוד לרכוש אמון . ובנתיים , עד שזה יקרה , את מוזמנת לקחת פה חלק בפורום , ולהביע את כל רכשי ליבך , את כאבך ויסורייך , ואולי אפילו פה בין הבנות הנהדרות , והמקסימות , תוכלי להיקשר אל מישהי שתהפוך לך לחברה וידידה , תתכתבו במייל ,, אי סי קיו .. או מה שיהיה , את לא מרגישה פה את התמיכה הנפלאה של הבנות ???? חכי בסבלנות , עוד יגיע יום והברק יחזור לזהור בעיניך , ואת תתעוררי לחיים ולא מתוך אילוץ אלה משמחה , אבל גם את צריכה לתרום את החלק שלך כדי שזה יקרה ,קחי חלק בשיחות , תתעניני , תשאלי , תעודדי , תעשי מה שכולנו עושות פה , תהפכי לחלק מהפורום , וזה יעזור לך להרגיש אחרת , מדברת מתןך נסיון . אל תתיאשי , שיהיה לך אחלה שבוע , חתולה

מתוקה, אפילו קשה לי לקרוא לך בשם שבחרת, רוצה רק להגיד לך שאני מרגישה בדיוק כמוך... שולחת לך חיבוק מנחם. ליאור

היי ליאורי אני בערך בסדר , את יודעת איך זה , מאוד משתדלת באמת , גם אני מעולם לא הכרחתי את הבנים שלי לגמור מהצלחת , ולא רק זה , תמיד אמרתי להם לאכול כמה שבא להם לאכול , תמיד מאותו מקום , כמוך , אני בכלל שונאת להכריח אותם לעשות דברים , זה גם בא מאותו מקום , לא היו לי אם אפשר לומר אפשרויות בחירה , וזה לא בגללה , אלה בגלל בעלה , אני היום יודעת שנהגתי נכון , הבנים שלי פשוט אומרים לי שהם לא יכולים לתאר לעצמם חיים אחרים , מעבר לחופש הפעולה שהם קיבלו ממני ,והחופש להחליט את ההחלטות שלהם , לטעות , ולבוא לבקש עצה כזו או אחרת . שולחת חיבוק חזרה חתולה

את יודעת אל נכון כי אצלך הדיכאון הוא בר חלוף וזמני ביותר....... את מתאוששת מניתוח לב פתוח מסובך ואת שבורת צלעות ושותתת דם- פשוטו כמשמעו! תתעודדי נשמה כי בקרוב ממש תחלימי, תתאוששי ותתעשתי בכל המובנים והבחינות! אני מכאן מחזיקה לך אצבעות, מאזינה באוזניים כרויות, ומעודדת בכתפיים רחבות:-)

פתאם ראיתי איזה שם מתחבא בסוגריים.... באמת קשה.... מכירה כל כך את ההרגשה.... שאנחנו רוצות שיהיה מישהו שידע וירגיש שאנחנו בודדות ורוצות את חברתו.... למדתי שאם אני רוצה חברה עלי לעשות משהו בכיוון...כמו שאם אני רוצה שיתייחסו אלי כאן - עלי לכתוב, כך אם אני רוצה קשר עלי לצלצל, לדבר, לחפש ולמצוא עם מי נוח לי,מתי ואיך....כשאני יושבת לי בשקט, סגורה בבית לבדי - איש לא יודע שאני כמהה לחברתו. מתחברת למה שהציעו לך - לקשור קשרים פה בפורום או בכל מקום אחר שייראה לך. כי בשביל ליצור ולשמור על קשר צריכים שני הצדדים לטרוח ולהתאמץ (אפילו קצת), קשר דורש מחוייבות ונתינה משני הכיוונים. אם נשתמש בדוגמה של 2 חבלים שאנו רוצים לקשור ביניהם - כל אחד מהם צריך לוותר מעט על אורכו על מנת ליצור את הקשר.... בכל מקרה אני איתך, מחבקת ומחזקת