מיום חמישי שחזרתי מהיום הסוער אני בהתקף "טריגר"
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
זלילת מתוקים,לא אוכל רגיל חס וחלילה מתוקים,כמויות שבא לי כבר להקיא והתחילה לכאוב לי הבטן ואני לא מצליחה לעצור את עצמי,מחפשת אחיזה במתוק? פיצוי? הפחד ש? בכלל האוכל אצלי הוא פעם למטה ופעם למעלה פעם התקפי אכילה עד שבא להתפוצץ ופעם הימנעות ממנו,או רצון להוציא אותו ואצלי זה משפיע על רמת האיזון של תרופה שאני לוקחת אסור לי לא להקפיד האוכל תמיד היה הגורם של פיצוי שהייתי חולה עוד כילדה זה התבטא בהכנת מיץ פירות או דברים אחרים שלא היו מכינים לי שהייתי לא חולה, רק במקרים המיוחדים האלה,אוכל תמיד היה המקום הראשון אצל אבא שלי שעבר את השואה ואצלו זה היה טראומתי,כל הזמן היה שואל אותי אם אני רעבה ואם אני רוצה משהו לאכול,והוא היה רב עם אמא שלי אם רציתי תוספת והיא לא רצתה לתת לי כי יש גם מחר, אז היום אני שולטת על האוכל ואייך,אז ניסו להאביס אותי ואם לא סיימתי מהצלחת לא היו נותנים לי לקום מהשולחן לא עזר הבכי שאני רוצה לקום כי אני לא יכולה יותר לאכול עד שפעם אמא הגדילה לי לעשות אחרי שזרקתי את האוכל לפח היא הוציאה אותו ושמה לי אותו בצלחת והכריחה אותי לאכול אותו וסירבתי אז חטפתי מכות הייתי סולדת ממנו תמיד ניסיתי להחזיר אותו לסיר או לתת לכלב בלי שאמא שלי תראה או להחביא בעציץ בא לי לבכות שאני חושבת על זה פחדתי מהאוכל,ופחדתי מהתגובות אם אני לא אוכלת אותו.
איך כשהיינו ילדים קטנים, אני ואחים שלי ואצל "אמא" שלי היתה קיצוניות מוחלטת באוכל. או שהייתה מענישה אותנו בלא לאכול, או שהייתה עורמת לנו על הצלחת כמויות עצומות של אוכל, בתוספת פרוסות לחם שחור עבות. והייתה אוסרת עלינו לקום מהשולחן עד שנסיים הכל. ורק כשהקאנו את נישמתנו מרוב אוכל, היא התרצתה והרשתה לקום מהשולחן. מזעזע נכון? כמובן שבמשך הזמן השתכללנו ולמדנו לזרוק את האוכל מהחלון. לפחות החתולים חגגו. שולחת לך המון אהבה. ליאור
לפחות באמת החתולים חגגו אני לא הייתי זורקת מהחלון,אלא מחביאה,אבל שהיו מגלים הלך עלי באותו רגע, את מכירה את הפירסומת אכול עוד אבוקדו כי גם מחר יהיה עוד אבוקדו,אצל אמא שלי זה היה אל תאכל עוד כי יש גם מחר, בכלל היו "קטעים" אמא שלי היתה מחביאה דברים בכל מיני מקומות שלא יגמרו מהר אייך שהיא היתה יוצאת מהבית אחי היה עולה על השיש ומחפש בכל הארונות ואז שהיה מוצא היה מביא לי גם איזה אח "טוב" דואג לאחותו. יום אחד היא רצתה לנעול את הארונות כי הוא היה מחסל לה הכל. קומנדו חיפוש הוא היה.נאמר בציניות כמובן.